ועדת הערר לעניין מס שבח, שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב, ביטלה (11.11.12) שומה בסך 31 מיליון שקל שהוציאה רשות המיסים לקבוצת אמקור בגין המגרש עליו הוקם בית אמפא בתל אביב. רו"ח צבי פרידמן ורו"ח אלי מונד קיבלו את הערר של אמקור, בניגוד לדעתה של היו"ר, השופטת בדימוס רות שטרנברג-אליעז.

מדובר במגרשים לאורך רחוב יגאל אלון בתל אביב, עליהם ניצב בזמנו מפעל המקררים של אמקור (לגביהם נאמר ש"אין טעם לבנות מקררים מברזל על אדמה מזהב"). בשנת 2003, בדוחותיה לשנת 2002, הודיעה אמקור לפקיד השומה למפעלים גדולים על שינוי ייעוד הקרקע מרכוש קבוע למלאי - לקראת הקמת בית אמפא. אמקור חזרה על אותה הצהרה בדוחותיה לשנת 2003, לאחר שלא קיבלה כל התייחסות של הפשמ"ג. ביוני 2004 אישר פקיד השומה, כי אמקור הודיעה על שינוי הייעוד שנכנס לתוקפו ב-31.12.02.

באוגוסט 2004 הגישה אמקור גם למנהל מס שבח הצהרה על שינוי הייעוד. ואולם, המנהל דחה את עמדתה של אמקור והוציא לה שומה לפי מיטב השפיטה בסך 31 מיליון שקל בשל השבח שנבע לדעתו משינוי הייעוד. השומה התבססה על קביעת מועד שינוי הייעוד ל-6.9.00, בניגוד לעמדתו של פקיד השומה - שגם הוא חלק מרשות המיסים.

מנהל מס שבח ביסס את החלטתו על מכתב בכתב ידה של עו"ד שולה בנדל, אז היועצת המשפטית של הפשמ"ג ומאוחר יותר היועצת המשפטית של אגף מס הכנסה. בנדל הודיעה, כי הגיעה למסקנה "כי שינוי היעוד של הקרקע שבנידון נעשה בספטמבר 2000, ולכל המאוחר בספטמבר 2001". על כך ערערה אמקור, בטענה שמנהל מס שבח לא היה רשאי לסטות מעמדתו של פקיד השומה, ודאי כאשר לא ניתנה לה האפשרות להביע את עמדתה.

בדעת הרוב אומר פרידמן: "לא יעלה על הדעת שפקיד השומה יקבע חד-צדדית על שינוי ייעוד מרכוש קבוע למלאי עסקי לגבי זכות במקרקעין בניגוד לעמדת הנישום, ומנהל מיסוי מקרקעין יהיה מחויב לפעול ללא כל סטיה לפי אותה קביעה ולחייב במס את הנישום מבלי שהנישום יוכל לערער ולהשיג על אותה קביעה, אלא רק באמצעות פנייה לבג"ץ, או באמצעות המרצת פתיחה שאינם מהווים תחליף בכל מקרה לערעור על שומות מס".

תהיות לגבי מכתבה של בנדל

פרידמן גם מעלה תהיות קשות על מכתבה של בנדל, ובין היתר הוא אומר: "וכי מה לפקיד השומה לתת הוראות והסברים למנהל מיסוי מקרקעין בתחום שהוא אינו מצוי בו? מדוע לא זומנו לישיבה, שבעקבותיה נשלח מכתבה של גב' שולה בנדל למשיב, גם נציגי העוררת, שהרי המדובר בהחלטה 'גורלית' מבחינתה של העוררת היות שתוצאות הפגישה עשויים 'לחרוץ' את דינה מבלי יכולת ערעור לכאורה?

"האם לא הייתה זכאית העוררת לשימוע רציני יותר מאשר שיחת טלפון שבה מודיע לה פקיד השומה כי 'ייתכן שנקדים את מועד השינוי', כאשר מדובר בהחלטה אשר, אליבא דפקיד השומה, לא תהא ניתנת לערעור ולהשגה? מדוע מכתבה של גב' שולה בנדל לא הובא לידיעת העוררת והוא נחשף רק במהלך הדיון בוועדה במהלך שמיעת העדויות והסיכומים? מדוע לא הייתה זכאית העוררת לדעת את הנימוק לפיו פקיד השומה החליט לשנות את מועד שינוי הייעוד ולנסות להתמודד עם נימוק זה?".

לבסוף מגיע פרידמן למסקנה, כי מכתבה של בנדל עומד בסתירה לדוחות שהגישה אמקור, ואשר לא נסתרו בידי פקיד השומה ואף אושרו לאחר שחלפה התקופה בה יכול היה לפסול אותם. "כפועל יוצא נשמטים אף אדניה של החלטתו של מנהל מס שבח באשר היא מסתמכת על החלטה אשר אי תקינותה המינהלית גוררת את בטלותה", קובע פרידמן. אמקור יוצגה בידי עו"ד יובל שץ, והמדינה - בידי עו"ד גלית פואה.