עדנה קפלן-הגלר. ילידת 3.10.1942, ישראל. נשואה לגיורא קפלן, אם למיכל ויעל.
ב-1960 סיימה לימודיה בתיכון עירוני א' בתל אביב. לאחר שירותה הצבאי בשנים 1962-1960, החלה לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. לאחר התמחות בת שנתיים, קיבלה ב-1966 רישיון לעריכת דין. ב-1973 סיימה בהצטיינות לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת תל אביב. ב-1978 הוסמכה כדוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
מ-1966 עסקה בעריכת דין במשרדו של אביה - עו"ד יעקב הגלר. ב-1985 נסעה מטעם הסוכנות לקהילות יהודיות במדינות ניו יורק ואינדיאנה, והופיעה מטעם הבונדס בשנים 1992-1991 במדינות שונות בארה"ב.
פרסים, תפקידים בלשכת עורכי הדין
ב-1972, העונק לקפלן-הגלר פרס פנחס רוזן לחקר משפטי מטעם משרד המשפטים. ב-1973 זכתה בפרס צלטנר מטעם רוטרי בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. בעת היותה עורכת דין, היתה קפלן-הגלר חברה מטעם לישכת עורכי הדין בוועדת אתיקה ארצית ושימשה בתפקיד סגן יו"ר הוועדה כשלוש שנים; היתה חברה בוועדה לעניינים פליליים שליד הוועד המרכזי וחברה בוועדת חקיקה שליד הוועד המרכזי; שימשה חברת מערכת הפרקליט, וייצגה מספר פעמים את הלישכה בהופעות בפני ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת.
היתה חברה מטעם משרד המשפטים בוועדה לעניין סדר הדין הפלילי (השופטים אליעזר גולדברג, אליהו מצא), בוועדה לעניין בחינת סוגיית הוודאות (השופט אליעזר גולדברג) ובוועדה לעניין מעצר וחיפוש (השופט דב לוין).
תפקידי שפיטה
- בספטמבר 1993 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב;
- ביוני 2006 מונתה כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב.
- במרס 2009 סיימה כהונתה כשופטת ופרשה לסקטור הפרטי. מאז היא עוסקת במתן חוות דעת, כתיבה וייעוץ.
הרצאות, אקדמיה
קפלן-הגלר הרצתה מספר שנים בסמינריונים שנערכו באוניברסיטת בר-אילן, בהם נדונו עבירות המתה ועבירות מרמה זיוף וסחיטה; הרצתה שנים רבות בקורסים שונים מתחלפים, בהם: פרשנות וחשיבה משפטית, עבירות מרמה זיוף וסחיטה, עבירות המתה; מעבירה סמינריון במשפט בילאומי פלילי באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, מעבירה סמינריון בעבירות רכוש במכללה למנהל בראשון לציון. מעבירה קורס חובה סמסטריאלי בסדר דין פלילי במרכז הבינתחומי בהרצליה.
רשימת פרסומים בולטים:
הפריה מלאכותית, עיוני משפט ב' (1972); על סיכול חוזה מקרקעין, עיוני משפט ג' (1973); אמת ויציב בראי הפסיקה, עיוני משפט ו' (1978); תחולה צופה פני עתיד לתקדימי בית המשפט העליון, משפטים ט' (1979); אבהות כשאלת מדעי הדם, עיוני משפט ז' (1979); תביעת זכות ועבירות סחיטה, הפרקליט ל"ד (1981); מהותו של מסמך בעבירות זיוף, עיוני משפט ח' (1981); על זכות השתיקה, ספר היובל לחיים כהן (ירושלים-1982); על הספק המובנה, ספר מנחה ליצחק שילה (1999), ע' 389; חיקורי דין, חקירה נגדית, זכות יסוד?, ספר שמגר (2003), כרך ג' ע"מ 649;עבודה לשם קבלת תואר דוקטור - 1977.
פסקי דין בולטים:
1) ת.פ.ח 431/93 - גזרה 12 שנות מאסר בפועל ושתי שנות מאסר על תנאי על נסים ועקנין שהורשע בגרימת חבלה בכוונה מחמירה כלפי אשתו וחמותו (ועקנין תקף בנשיכות את אשתו והשחית את אפה ואת אפרכסות אוזניה);
2) ת.פ.ח 256/93 - זיכתה את הנאשם (עם אחרים בהרכב שלושה) מעבירת רצח מכוח הכרה בהפרעה הנפשית ממנה סבל (פרנויה ורה) כמגיעה עד לכדי מחלת נפש, זאת למרות שהפרנויה ורה נגעה רק לתחום צר ובשאר התחומים תיפקד הנאשם כרגיל;
3) ת.פ. 108/94 - זיכתה מורה מאונס תלמידתה, אך הרשיעה אותה בבעילה אסורה בהסכמה, תוך ניצול יחסי תלות מורה-תלמיד;
4) ת.פ.ח. 153/93 - פסקה (בהרכב שלושה), בדעת מיעוט, שיש להרשיע אם, בהריגת בנה, כנגד דעת הרוב - שפסק שיש להרשיעה ברצח. בעקבות ערעור שהוגש, הומרה עבירת הרצח, בעבירת הריגה;
5) ת.פ. 411/93 - הרשיעה את חיים אורן, לשעבר קניין במשלחת הרכש של משרד הביטחון, בעבירות של קבלת שוחד והפרת אמונים;
6) ת.פ. 40182/02 - הרשיעה את אתי אלון ואביה במעילת הענק שמוטטה את הבנק למסחר, וגזרה עליה 17 שנות מאסר בפועל ו-5 מיליון ש"ח קנס.
7) ת.פ.ח 1049/00 - זיכתה מעבירת רצח והרשיעה בעבירת הריגה (בהרכב שלושה) את חדד חילי בעניין גיל מיטשל.
8) ת.פ.ח 5092/99 - הרשיעה (בהרכב שלושה) את ארז טבעוני ברצח כפול של ילדיו.
9) ת.פ.ח 5019/99 - הרשיעה (בהרכב שלושה) את כץ אור על חטיפת ילד ברמת השרון.
10) השריעה את קולקין על השחתת פני אשתו בת"פ 40244/01 וגזרה עליו 13 שנות מאסר.
11) הרשיעה את חאליב חגי בהשחתת פני אשתו ופגיעות אחרות וגזרה עליו 15 שנות מאסר בת"פ 40071/02.
12) הרשיעה את ויניצקי מיכאל בהריגה בסכסוך על מקום חניה בקביעת מהות מודעות פלילית בעבירת הריגה לאור חוק העונשין, בת"פ 267/97.
13) הרשיעה את פלאטו שרון בעבירת מרמה בנסיבות מחמירות בהסדר לטיעון וגזרה עליו 11 חודשי מאסר בפועל ו-1,200,000 דולר פיצויים.
