הטיפול בלוד: פתיחה בתרועה ואחריה נסיגה

פתיחה ב"קול תרועה" ולאחריה נסיגה ודעיכה - כך מגדיר (יום ג', 25.12.12) מבקר המדינה, יוסף שפירא, את טיפולן של הממשלות בבעיותיה של לוד מאז שנת 2000. שפירא הכין חוות דעת מיוחדת על הנעשה בלוד, לבקשת ועדת הכנסת לביקורת המדינה, ועל פני כ-150 עמודים הוא מתאר את המצב בעיר, את התוכניות השונות ואת מימושן. מסקנתו היא שאמנם בחלק מן הנושאים חל שיפור, אך עדיין נותרה עבודה רבה. "המדינה השקיעה בלוד משאבים עצומים בתחום החומרי ובתחום כוח האדם. הבדיקה המקיפה שעשה משרד מבקר המדינה, בהתאם לבקשת הכנסת, מלמדת כי אף שהמדינה השקיעה רבות בניסיונות לשיקומה של לוד, טרם ניכר שיפור משמעותי במצב העיר ובאיכות חיי תושביה", קובע שפירא.

תחילה סוקר שפירא את התוכניות הממשלתיות שהתקבלו במשך עשר שנים:

• תוכנית "הטיפול הנקודתי - אופק" משנת 2000 לא חוללה מפנה במצבה של העיר. התוכנית לא נתנה ביטוי מיוחד לטיפול בבעיותיה הייחודיות של העיר; חלק מתקציבי התוכנית לא הועברו, ואילו חלקים אחרים לא יועדו לעיר מלכתחילה. במשרד ראש הממשלה לא הופעל מנגנון מתמיד לפיקוח על התוכנית ועל ניהולה.

• גם תוכנית "שיקום העיר לוד" משנת 2002 לא חוללה מפנה. חלק מהתוכנית לא מומש משום שתקציבים שהובטחו לא הועברו או שהעירייה לא ניצלה אותם במלואם, הפיקוח על התוכנית והמעקב אחר ביצועה לא נעשו באופן עקבי, ולא נקבעו בה לוחות זמנים מפורטים.

• התוכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" משנת 2010 אכן מבקשת להתמודד עם בעיותיה המרכזיות של העיר, אולם התוכנית שהציגה עיריית לוד למשרד ראש הממשלה לקראת ההחלטה הייתה כללית ביותר ולא הייתה יכולה לשמש בסיס של ממש לתוכנית ממשלתית רחבת-היקף.

העירייה לא שיפרה את הגבייה

מכאן עובר שפירא לסקירת שורה ארוכה של נושאים נקודתיים, הן בעיריית לוד והן בגורמים הממשלתיים הנוגעים לענייניה. בין היתר הוא קובע, כי איכותו של כוח האדם בעיריית לוד, בפרט זה העוסק בתפקידי ניהול בדרג הביניים ובדרג הבכיר, אינה מספקת. בעיריית לוד מסתמנת זה שנים תופעה נרחבת של העסקת קרובי משפחה שלא כחוק. בעלי תפקידים בכירים, ובראשם מנכ"ל העירייה, התחלפו לעיתים קרובות.

בשנים 2010-2006 הצליחה העירייה לשפר את מצבה הכספי, שהיה קשה ביותר, אך הדבר התאפשר בעיקר בזכות מענקים בסך 249 מיליון שקל שקיבלה ממשרדי הממשלה ובזכות מלוות שניתנו לה - אך האחרונים הם כמובן רק דחייה ולא פתרון. בכל אותן שנים לא נקטה העירייה צעדים להבראה, לחיסכון ולהתייעלות: היא לא קיצצה באופן משמעותי את הוצאותיה; היא לא פעלה להגדלת הכנסותיה העצמיות באמצעות הגברת הגבייה של תשלומי ארנונה ואגרות; ואף לא חייבה בארנונה נכסים רבים הנמצאים בתחום שיפוטה, וחובות רבים של ארנונה נמחקו שלא כדין. בסוף שנת 2009 הסתכמו חובות תושבי העיר לעירייה, שנצברו במשך למעלה מעשר שנים, בכחצי מיליארד שקל. המימון לביצוע עבודות הפיתוח התקבל ברובו המכריע ממשרדי ממשלה ולא ממקורותיה העצמיים של העירייה. היא לא ניצלה כנדרש חלק גדול מהתקציבים שהקצו לה משרדי הממשלה לביצוע עבודות פיתוח, ולא ביצעה כנדרש חלק מעבודות אלה. נוסף על כך, חלה ירידה ניכרת ברמת השירותים שנתנה לתושבי העיר.

בשנת 2010, כעשר שנים לאחר שהופעלה בלוד תוכנית "הטיפול הנקודתי בחינוך", טרם הושגו מטרותיה. נוסף על כך, העירייה לא ניצלה את תקציבי התוכנית במלואם. המצב של חלק מהתשתיות הפיזיות של בתי הספר שבהם ביקרו עובדי משרד מבקר המדינה היה חמור. בתחום הרווחה מצא משרד המבקר, כי המחלקה לשירותים חברתיים סובלת מקשיים ארגוניים וניהוליים, אין לה די כוח-אדם ואף חסרים לה נתונים בסיסיים על האוכלוסיות הזקוקות לסיועה, כגון משתמשים בסמים ונערות בסיכון. העירייה גם לא הצליחה למנף את התקציבים שקיבלה מהמדינה לטיפול באוכלוסיות המצוקה.

פחות פשיעה - ויותר מקרי רצח

מאז מונה מאיר ניצן ליו"ר הוועדה הממונה של לוד, בפברואר 2011, ניכר שיפור בתחזוקת העיר, אך איזורים רבים עדיין משוועים לשיקום או לתחזוקה ראויה. רחובות רבים בעיר נמצאו מוזנחים, בחלקם ריבודי האספלט או האבנים המשתלבות היו פגומים, ובחלקם אף לא היה ריבוד כלל. בגנים עירוניים שונים, חלקם אף גני הנצחה, מצב התחזוקה ירוד. בכך בוזבזו כספי ציבור שהושקעו בשיקומם ונפגע זכרם של המונצחים באתרים אלה. חזותן של כל שכונות העיר ירודה, בייחוד בשכונות הערביות: באזורים שלמים אין כבישים מכוסי אספלט, אין מדרכות, אין תאורה ואין מערכת ניקוז.

תשומת לב רבה מוקדשת בדוח למאבק בפשיעה בלוד, אשר אומנם רושם הישגים - אך המצב עדיין רחוק מלהיות משביע רצון. סחר הסמים פחת, מספר אירועי הירידה ירד - ואילו מספר מעשי הרצח עלה מארבעה בשנת 2009 לתשעה בשנת 2010. בשנים 2011-2007 אירעו בלוד 23 מקרי רצח וניסיון לרצח; 16 מהם - 15 אירועי רצח וניסיון אחד לרצח - עדיין לא פוענחו באוגוסט 2011.

באוקטובר 2010 החלה המשטרה במבצע רחב-היקף להתמודדות עם התגברות השימוש בנשק, עד סוף יולי 2011 נעצרו קרוב ל-100 חשודים והוגשו כתבי אישום נגד עשרות חשודים מרכזיים. אולם, הכוחות החיצוניים אשר סייעו לתחנה במסגרת המבצע צומצמו לאחר כמה חודשים משיקולים מבצעיים של פריסת הכוחות במחוז. בעקבות החלטת הממשלה משנת 2002 הוגדל בשנים הבאות כוח האדם בתחנת לוד במידה ניכרת, אך עד סוף 2010 עדיין לא אוישו 17% מכלל התקנים בתחומי החקירות, המודיעין והסיור.

בשנת 2003 הייתה שכיחות הפשיעה (דהיינו: מספר העבירות לתושב) בלוד גבוהה ב-58% מהממוצע הארצי, הפער הצטמצם ל-39% בשנת 2010, אך הוא עדיין גדול. המצב החמיר בתחום עבירות האלימות והרכוש, והשתפר בתחומי הסדר הציבורי והסמים. בדיקת תחושת הביטחון של תושבי לוד העלתה, כי פעולות המשטרה טרם הגבירו אותה לרמה סבירה. התוכנית "עיר ללא אלימות" רשמה בלוד בשנת 2010 את ההישגים הנמוכים ביותר מכל הערים בהן הופעלה, ועד אוגוסט 2011 המצב לא השתפר ואף החמיר.

צורך במנגנון מתמיד

בפרק ההמלצות, מפנה משרד מבקר המדינה את תשומת ליבו של משרד ראש הממשלה לכך שהיעדרו של מנגנון מתמיד ועקבי לתיאום בנושא פיקוח ומעקב היה גורם משמעותי לאי-הצלחתן של תוכניות קודמות. לכן, יש להמשיך בקו שקבעה הממשלה הנוכחית ולפקח בצורה עקבית על הטיפול בתוכנית מאוקטובר 2010. כמו-כן, יש למצוא דרך להבטחת המשכיות גם במרכיבים זמניים של התוכנית, כגון תוספת משרות לעובדים סוציאליים. על משרד ראש הממשלה וכל הגורמים המופקדים על יישום התוכנית לדאוג לכך שתקציבים שהובטחו לעירייה אכן יועברו לה ושהיא תנצלם כיאות. כמו-כן, יש להסיר חסמים - ביורוקרטיים, משפטיים, תכנוניים, תקציביים ואחרים - שאינם הכרחיים, כדי לממש את החלטת הממשלה על כל מרכיביה.

האחריות להצלחת הטיפול בבעיותיה של העיר מוטלת בראש ובראשונה על עיריית לוד. לפיכך, על משרד הפנים לתת משקל יתר לטיפול בבעיות המרכזיות - גם במחיר של התניית העברות כספיות בכך שקצב ההתקדמות יהיה משביע רצון, בעיקר משהסתיימה תקופת ההקפאה במסגרת ההסכם שנחתם עם ועד העובדים. בהקשר זה מדגיש משרד מבקר המדינה, כי נוצר "חלון הזדמנויות" - בזכות התוכנית הממשלתית רחבת ההיקף וכהונתו של ניצן המנוסה כיו"ר הוועדה הממונה - שכדאי לנצלו.

אחריות העירייה ומשרד הפנים

על עיריית לוד ומשרד הפנים להמשיך במתווה להעלאת איכותו של כוח האדם בעירייה, לבצע מיפוי מעמיק של צורכי העירייה מבחינת תקן כוח האדם ומבחינת מידת התאמתם של עובדים לתפקידם ולצמצם את תופעת הנפוטיזם. כמו-כן, על העירייה לפעול בנחרצות לחייב את בעליהם של אלפי נכסים בתשלום ארנונה, ולהגביר את מאמציה לגבות את המיסים העירוניים השוטפים ואת חובות העבר. על העירייה גם לנצל כיאות את התקציבים הרבים שמעמידים משרדי הממשלה לרשותה לצורך עבודות פיתוח. על משרדי הממשלה, ובייחוד משרד הפנים, וכן על מפעל הפיס, להימנע מהגדלת הרשאות תקציביות לפרויקטים שלא בוצעו או שבוצעו באופן חלקי.

על עיריית לוד, בשיתוף משרד החינוך, להשלים בדחיפות את הכנת תוכנית האב לחינוך; להסיר מכשולים ועיכובים על-מנת להביא לניצול מלא ומהיר של תקציבי תוכנית "הטיפול הנקודתי בחינוך"; ולעשות את כל הנדרש לשיפור מצב תשתיותיהם של מוסדות החינוך.

תוכנית הבנייה לד/1300 אמורה לשמש כפתרון המרכזי למצוקת האוכלוסיה הערבית בעיר, ויש לה השפעות על איכות חייה של אוכלוסיה זו במגוון תחומים. מכאן שתוכנית זו היא בעלת חשיבות יתרה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר להבטיח כי הליכי התכנון של התוכנית, שאורכים זה שנים, יושלמו במהרה. על משרדי השיכון והפנים והעירייה לבדוק פתרונות נוספים למצוקת הדיור של האוכלוסיה הערבית.

המשטרה לא הצליחה להפחית את הפשיעה בלוד לכדי רמה סבירה, ועליה לפעול באופן עקבי ונמרץ כדי להביא למפנה אמיתי במצב הפשיעה בעיר. יש למצוא את הדרכים להפעיל כיאות את תוכנית "עיר ללא אלימות" ואת השיטור העירוני.