|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
15 בנייני פל-קל בירושלים - ללא ביטוח
|
לעיריית חיפה 1,200 מבנים, אך העירייה אינה יודעת מה שטחם, לצורכי פוליסת הביטוח ● רק 90 מ-256 רשויות דיווחו על רשימת נכסיהן, לצורך התגוננות נגד רעידת אדמה
|
|
60 בניינים עירוניים בשיטת פל-קל [צילום: אתר המוסד לבטיחות וגהות]
|
|
|
|
|
15 בנייני ציבור בירושלים, בעיקר בתי ספר, אינם מבוטחים, משום שנבנו בעבר לפי שיטת פל-קל, שקרסה יחד עם אסון ורסאי. מבקר המדינה מגלה כי בירושלים 20 מבנים כאלו, וחברת הביטוח מוכנה לבטחם רק לאחר שיחוזקו. העירייה חיזקה את הבניינים, אך חברת הביטוח אישרה רק חמישה מהם, ו-15 האחרים נשארו ללא ביטוח. בכל הארץ - מוסיף המבקר - יש 60 בניינים עירוניים בשיטת פל-קל, עם בעיות ביטוח, שליש מהם בירושלים. מבקר המדינה יוסף שפירא ואנשיו בדקו את מערך הביטוח של 13 מתוך 256 הרשויות המקומיות. הרשימה כוללת את ירושלים, תל אביב, חיפה, רמת השרון, קריית מלאכי, אשקלון, יקנעם עלית, נצרת, עפולה, טבריה, צפת, בית שאן וסחנין. כן נבדקו המועצה האיזורית מטה יהודה והחברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי. בדיקות משלימות נערכו במרכז השלטון המקומי ובמשרדי החשבת הכללית והמפקח על הביטוח באוצר. אם נניח שמדובר במידגם המצביע על המצב בכל הרשויות, יש להכפיל פי וכמה וכמה את חומרת הממצאים. |
|
אלפי נכסים ללא רישום ופירוט
|
|
המבקר שפירא חושף תמונה מדאיגה של אלפי נכסים ברשויות המקומיות ללא רישום ופירוט. עיריית תל אביב היא בעלת 2,500 מבנים, אך אין נתונים על שטח חלק מהם. העירייה – וכן עיריות אחרות - רוכשת פוליסת ביטוח רכוש לכל המבנים יחד, אך כיוון שאין לה נתונים על שטחם במ"ר, אין לדעת אם הפרמיה סבירה או גבוהה מדי. העירייה: "אנחנו עורכים סקר מקיף".
בבעלות עיריית ירושלים 2,450 מבנים, וגם כאן אין מידע על שטח חלק מהם. בחיפה 1,200 מבנים בבעלות הרשות, והעירייה אינה יודעת מה שטחם. בעיריות בית שאן, טבריה וצפת אין בכלל רשימת נכסים. בעיריות יקנעם עלית, נצרת ורמת השרון יש אומנם רשימות נכסים, אך שווים לא עודכן זה 14 שנים(!), למרות העלייה החדה בשווי הנדל"ן לכל סוגיו בעשור האחרון.
|
|
אין אחידות דעים על עלויות הבנייה
|
|
כמה יעלה לבנות את הנכסים, אם ייפגעו מרעידת אדמה או מנזק אחר? הביקורת מצאה, שאין אחידות דעים בין הרשויות: ברמת השרון סבורים שההשקעה תהיה 1,000 דולר למ"ר בנוי רגיל, כלומר 3,800שקל, או 400 דולר (כ-1,500 שקל) למ"ר סככות ומחסנים. באשקלון מעריכים שההשקעה תהיה 4,000 שקל למ"ר, ובעיריות אחרות רק 3,000 שקל למ"ר. המפקח קורא למשרד הפנים להתייעץ עם המפקח על הביטוח, עודד שריג, כדי לגבש נתונים אחידים. משרד הפנים מסכים.
המבקר מגלה, בין היתר, כי רק 90 מ-256 הרשויות המקומיות דיווחו (עד מרס 2012) לוועדה הבין-משרדית לעניין רעידות אדמה על רשימת הנדל"ן שבבעלותן, העלולים להיפגע מרעידת אדמה. הממשלה החליטה באפריל 2011 שיש להכין רשימות כאלו בתוך מספר חודשים, אך הביצוע מתנהל בעצלתיים. האוצר טוען בתגובה שזהו "תהליך האורך זמן, ודורש שיתוף פעולה מצד הרשויות" – רמז לכך שרשויות רבות אינן משתפות פעולה.
|
|
צפת: הנזק 133,000 שקל, הפיצוי – 4,000 שקל
|
|
המבקר שפירא מתריע על כך, שבחלק מהרשויות המקומיות אחראים על עסקי הביטוח אנשים לא-מקצועיים. הדוגמה הבולטת היא צפת, והנה מה שקרה: בפברואר 2009 התמוטט קיר תומך, והעירייה העריכה שהנזק הוא 133,000 שקל. חברת הביטוח שלחה שמאי, שהעריך את הנזק ב-40,000 שקל בלבד. האחראי על הביטוח בעירייה לא ידע, שזכותו להגיש שמאות נגדית. הוא גם לא היה כנראה מומחה גדול במו"מ מול חברת הביטוח, ששילמה לבסוף רק 4,000 שקל, כלומר 3% מהנזק.
עיריית צפת מתגוננת: הנזק בעצם לא היה גדול, כי חומרי הגלם לתיקון אבנים לא עלו לנו כסף, והתיקון נעשה על-ידי עובדי העירייה. אם כך, לא ברור מדוע טענה העירייה שהנזק הוא 133,000 שקל!
|
|
| תאריך:
|
25/12/2012
|
|
|
עודכן:
|
25/12/2012
|
|
אלעזר לוין
|
|
15 בנייני פל-קל בירושלים - ללא ביטוח
|
|
משרד הפנים עוסק בנושא קביעת סל שירותים יותר מארבעה עשורים, אולם טרם קבע סל שירותים, ולו מזערי, מחייב - כך עולה מדוח מבקר המדינה יוסף שפירא לבחינת מצב הרשויות המקומיות בשנת 2012.
|
|
|
|
|
שלוש הערים הגדולות - ירושלים, תל אביב וחיפה - נמצאות בתת-ביטוח של מאות מיליוני שקלים על הרכוש הקבוע שלהן - זהו אחד הממצאים החמורים בדוח מבקר המדינה על ביטוח נכסי הרשויות המקומיות.
|
|
|
|
|
מבקר המדינה, השופט (בדימ.) יוסף שפירא, קובע כי נבחרי ציבור ועובדי רשויות מקומיות התערבו שלא כדין בפעולות של התביעה העירונית. זאת למרות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה וההלכה הפסוקה שקבעו כי על התובעים העירוניים לפעול מתוך עצמאות מקצועית, וכי בעת מילוי תפקידם אין עליהם מרות זולת מרות החוק.
|
|
|
|
|
פתיחה ב"קול תרועה" ולאחריה נסיגה ודעיכה - כך מגדיר (יום ג', 25.12.12) מבקר המדינה, יוסף שפירא, את טיפולן של הממשלות בבעיותיה של לוד מאז שנת 2000. שפירא הכין חוות דעת מיוחדת על הנעשה בלוד, לבקשת ועדת הכנסת לביקורת המדינה, ועל פני כ-150 עמודים הוא מתאר את המצב בעיר, את התוכניות השונות ואת מימושן. מסקנתו היא שאמנם בחלק מן הנושאים חל שיפור, אך עדיין נותרה עבודה רבה. "המדינה השקיעה בלוד משאבים עצומים בתחום החומרי ובתחום כוח האדם. הבדיקה המקיפה שעשה משרד מבקר המדינה, בהתאם לבקשת הכנסת, מלמדת כי אף שהמדינה השקיעה רבות בניסיונות לשיקומה של לוד, טרם ניכר שיפור משמעותי במצב העיר ובאיכות חיי תושביה", קובע שפירא.
|
|
|
|
|
לרשויות המקומיות תפקיד מכריע למניעת אלימות בין בני זוג ולטיפול בנפגעיה, אך בדיקה של מבקר המדינה מלמדת על תפקוד לקוי של גורמי הרווחה ברשויות בכל הקשור לטיפול בנושא.
|
|
|
|
|
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
