שמחיוף סיפר (15.4.10), כי אנשי אגף הגזברות – עליהם היה ממונה כמחזיק תיק הכספים בעיריית ירושלים – פנו אליו ואמרו שהיטלי ההשבחה מפרויקט הולילנד מתעכבים. מכיוון שמדובר היה במקור כספי משמעותי, המשיך שמחיוף, הוא חשש שהעיכוב עלול לפגוע במוסר התשלומים של העירייה או בתשלום המשכורות לעובדיה, ולכן הינחה את אנשי הגזברות להיפגש עם יזמי הולילנד כדי להגיע להסכמה. הוא עצמו השתתף בפגישה או שתיים בנושא, ולדבריו גם רבין נכח בהן. לאחר זמן מה נמסר לו שהושגה הבנה בדרג המקצועי, ולדבריו זו הייתה מעורבותו היחידה בנושא הולילנד.

בהמשך אותה חקירה אישר שמחיוף, כי חתם ביוני 2005 בשמה של העירייה על הסכם הפיתוח מול הולילנד תיירות והולילנד פארק. "בכל יום היו עולים ללשכתי עשרות ולפעמים אף מאות מסמכים לחתימה, לאחר שחתמו לפני לפחות שלושה או ארבעה פקידים ובראשם גזבר העירייה", הסביר. "במאה אחוזים מהמקרים אני חותם בלנקו, כי סמכתי בסמכות מלאה על הדרג המקצועי שבדק כל מה שצריך לבדוק לפני שהעלה את המסמך לחתימה".

החוקרים הסתמכו (16.4.10) על יומנו של ש"ד וטענו בפני שמחיוף, כי נפגש עימו פעמיים בנובמבר 2005 לדיון בנושא היטלי ההשבחה. ואולם, ביומנים – שכיום מודה המדינה שהם אינם אותנטיים – נרשם שהפגישות היו עם ישראל שמחיוף. אלי שמחיוף הכחיש והוסיף: "הוא אפילו לא יודע איך קוראים לי. שים לב".

בחקירתו ב-2.5.10 הסביר שמחיוף מדוע בחקירתו הקודמת (20.4.10) שמר על זכות השתיקה. לדבריו, לאחר מעצרו הוא ישן בצינוק והיה צריך "להפוך עולמות" כדי לקבל אוכל כשר. "הכניסו אותי לתא הפרדה שבו יושבים אסירים מסוכנים ברמות כאלה ואחרות... ישנתי בכל הלילות עם אסירים מסוכנים עם דם על הידיים, סוחרי סמים, מנהלי ארגוני פשע אשר יושבים עשרות שנים בכלא". חשודים אחרים שוחררו, הוסיף שמחיוף, והוא הוחזק במעצר. "מסקנתי היא שהמטרה הייתה לשבור את רוחי ולנסות להפעיל עלי אמצעי לחץ". רק לאחר ששוחרר למעצר בית, הסכים לחזור ולשתף פעולה עם החוקרים.

בחקירה זו אישר שמחיוף, כי פרט צ'קים עבור רבין בגמ"ח בירושלים, לאחר שרבין טען שהוא שרוף בצ'יינג'ים בבני ברק. החוקרים טענו שמדובר היה בכספי השוחד שקיבל שמחיוף, אך הלה עמד על הכחשתו. החוקרים הציגו בפניו צ'קים של ש"ד בסכום כולל של 80,000 שקל שעל גבם נרשם שמו, ושמחיוף אמר שייתכן שמדובר בצ'קים שפרט עבור רבין.

החוקרים ציטטו בפני שמחיוף את עדותו של קובי סדן, מנהל מחלקת נכסים בעיריית ירושלים, ולפיה שמחיוף התערב בנושא הווילה הניצבת בשולי פרויקט הולילנד ומכירתה בחזרה ליזמים. "שמחיוף לא התערב בפרטים, אבל הוא אמר לי שפרנסתו של רבין תלויה בהסכם הזה והוא ניסה לעזור לרבין בכך שיביא הצלחה ל[הלל] צ'רני ו[רבין] ירוויח מכך. הבנתי מדבריו שברצונו שאהיה גמיש ושאביא את הנושא לכלל סיכום", העיד סדן. "היה ברור לי שיש לשמחיוף איזה עניין, הוא לא סתם היה קורא לי".

שמחיוף השיב, כי הוא פנה לסדן מאות פעמים ב-12 שנות חברותו במועצת העירייה, וכי מעולם לא התערב בשיקולים מקצועיים. "טבעי הדבר שכשפונים אלי אזרחים למטרות מסוימות שרוצים לקדם בעירייה, שאני אפנה לדרג המקצועי הקשור לעניין וייתכן שזה מה שעשיתי גם במקרה זה", הוסיף.

החוקרים שאלו את שמחיוף מדוע נכח בישיבת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ב-6.2.06, אשר דנה בתב"ע ה' של הולילנד, כאשר בחקירות קודמות טען שמעולם לא השתתף בישיבותיה. שמחיוף השיב, כי הוועדה מתכנסת בסמוך ללשכתו בקומה השישית של בניין העירייה. "תפקידה של מזכירת הוועדה לכתוב כל חבר מועצה שנכנס לדיון על הנוכחות שלו. ייתכן שנכנסתי לאכול סנדוויץ' או לדבר מילה עם חבר", אמר והדגיש שבפרוטוקול ניתן לראות שלא אמר אפילו מילה אחת בדיון.

שמחיוף נשאל על הפקדות של 3.4 מיליון שקל שנעשו בחשבון הבנק שלו בשנים 2009-2000, מעבר למשכורות שלו ושל רעייתו. הוא הסביר, כי נקלע לקשיים כלכליים למרות שהכנסותיהם של בני הזוג הסתכמו בכחצי מיליון שקל בשנה, וזאת לנוכח העובדה שהם הורים לתשעה ילדים והיו להם הוצאות רבות. בשל כך, הוא קיבל סיוע מאמו המנוחה וגם גילגל עשרות ומאות הלוואות בין גמ"חים שונים.

החוקרים שאלו האם ימצאו תיעוד למשיכות מזומנים בחשבון הבנק של אמו, ושמחיוף השיב: "לא תמצא שקל בחשבון הבנק של אמא שלי, למעט כניסה של ביטוח לאומי ופעולות מינימליות. הורי עליהם השלום היו אנשים של הדור הקודם, אשר לא עבדו עם הבנקים כלל, למעט המינימום ההכרחי. אני זוכר כמו היום את הארון שאבא עליו השלום בכל פעם שהיה צריך לתת כסף למטרה כזו או אחרת, היה פותח ולוקח. כסף של אבי היה בבית ולא בבנקים".