שופט בית משפט השלום ברמלה,
זכריה ימיני, התערב מעבר למקובל בדיון בתביעת לשון הרע שהגיש אמנון יצחק נגד מקומון ממודיעין. בכך יצר ימיני אצל העיתונאית הנתבעת תחושה שהיא מותקפת על ידו וכי הוא נוטה לטובתו של יצחק. כך קובע (17.1.13) נציב תלונות הציבור על שופטים,
אליעזר גולדברג. מדובר בהחלטה יוצאת דופן המתייחסת לאופן ניהולו של דיון בידי שופט.
יצחק הגיש תביעה נגד אתר האינטרנט של המקומון "מודיעין ניוז", המו"ל אלי דנון והעיתונאית איילה רוטה, בעקבות ידיעה ביקורתית על כנס החזרה בתשובה של ארגון "שופר" בראשותו של יצחק. ימיני קיבל את התביעה, ובעקבות זאת הגיש דנון תלונה לגולדברג. לטענת דנון, קריאת הפרוטוקול מלמדת בצורה חד-משמעית על נטייתו של ימיני לטובתו של יצחק. לדבריו, ימיני אף ערך לרוטה חידון בתנ"ך והביא אותה למצוקה כה קשה, עד שהיא כמעט שאיבדה את הכרתה.
ימיני דחה את התלונה וטען, כי התערבותו נועדה למנוע את גלישת הדיון לוויכוח בנושאי דת ואמונה. עוד אמר, כי לא ערך לרוטה חידון בתנ"ך, אלא הביא מלשכתו תנ"ך כדי להציג בפניה ציטוט מדויק של פסוק אליו התייחסה. לדבריו, הוא היה מודע למצבה של רוטה ולכן הפסיק את עדותה למחצית השעה כדי שתוכל להתאושש; הוא לא התרשם שהיה צורך בדחיית המשך הדיון.
באי-כוחו של יצחק, עוה"ד ישראל תעיזי ונח קאפלין, טענו שימיני ידוע כשופט מעורב היורד לפרטי-פרטיהם של התיקים שבפניו וכמי שמנהל את הדיונים ביד רמה. עוד אמרו, כי הוא לא היה אדיש למצבה של רוטה, אלא להפך - התחשב בה והפסיק את הדיון שלוש פעמים. הם אישרו, כי ימיני הביע תמיהה על כך שעיתונאית חסרת ידע בסיסי בתנ"ך וביהדות נשלחה לסקר אירוע בעל אופי דתי.
רוטה מסרה, כי היא חשה השפלה כה עזה, עד שלא יכלה באותו רגע לזכור אפילו את שמו של בנה שנולד זמן קצר לפני כן. לדבריה, ימיני הגיב לדבריה בתנועה מזלזלת והחליף מבטים אוהדים עם יצחק, והיא חשה שימיני סבור שמאחר שהיא חילונית - אינה יודעת דבר בתנ"ך. תחושתה, הוסיפה, הייתה שעל סדר היום לא עומדת התביעה אלא מידת ידיעתה ביהדות.
גולדברג קובע, כי די בקריאת תמליל הדיון "כדי להיווכח, כי מעורבותו של כבוד השופט בדיון חרגה מהמקובל, באופן שהביא לתחושת העיתונאית, כי היא מותקפת על-ידי כבוד השופט, אשר נוטה לטובת התובע". הוא אומר, כי די בציטוט קטע קצר מחילופי הדברים בין ימיני לרוטה, כאשר היא אמרה שהיא לא מכירה די הצורך ציטוטים מהתנ"ך כדי לדעת האם הללו עלולים להיחשב כאיומים. ימיני הגיב: "את יודעת מה, איזה ציטוטים את מכירה מהתנ"ך? או שאת בכלל לא מכירה תנ"ך? איזה ציטוט את מכירה? לא מכירה? טוב. אז תגידי את זה בקול".
גולדברג מוסיף: "לכך מתווספת העובדה, כי כבוד השופט לא הסתפק בכך שבא כוח התובע יצטט בפני העדה את הפסוק הכתוב שהיה לפניו, אלא ראה מקום לצאת אל לשכתו, להביא את ספר התנ"ך ולקרוא את הפסוק במלואו. סביר להניח, כי התנהגותו האמורה של כבוד השופט החריפה את לחצה של העיתונאית בעת עדותה. גם אם אין לשלול מעורבות סבירה מצד בית המשפט בעת הדיון לצורך הבהרת הדברים, חרגה מעורבותו של כבוד השופט מן הסביר".
