מאמר שהתפרסם לאחרונה בעיתון היוקרתי American Journal of Emergency Medicine, פרי מחקר של צוות מהמחלקה לרפואת חירום של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מתאר תהליך פיתוח מדעי של כלי מובנה לתחקור אירועים רבי נפגעים במחלקות לרפואה דחופה של בתי החולים. המחקר אומץ על-ידי משרד הבריאות בישראל ופרסומו בעיתון היוקרתי עשוי לקדם יישום בינלאומי של ממצאי המחקר במערכות בריאות נוספות.
בניסיון להשיג מוכנות מרבית לאירועי חירום, יש חשיבות בניהול תהליך תחקור מובנה אחרי כל אירוע רב נפגעים. המחקר נוהל על-ידי ד"ר ברוריה עדיני מהמחלקה לרפואת חירום של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מומחית בתחום, אשר פיתחה מספר כלים יעילים להערכת מוכנות מוסדות בריאות למצבי חירום.
החוקרים בחרו בנושא זה למחקר לאור היכרותם האישית עם הצורך בכלי תחקור. על בסיס ניסיונם האישי, הם ערכו סקירת ספרות נרחבת, ופעלו להשגת הסכמה בין מומחים. לבסוף, בחנו את כלי התחקור במסגרת תרגיל שדימה רעידת אדמה. המחקר הניב בהצלחה כלי תחקור ישים, שאושר ואומץ על-ידי האגף לשעת חירום של משרד הבריאות. כלי התחקור כולל הנחיות ברורות המגדירות מתי וכיצד יש לעשות בו שימוש.
ד"ר לימור אהרנסון-דניאל, ראש המחלקה לרפואת חירום באוניברסיטה, ציינה כי המחקר מהווה דוגמה מצוינת לשיתוף הפעולה הפורה הקיים בין האקדמיה לשדה, שותפות שלאחרונה מוסדה באמצעות מסמך הבנות בין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לאגף לשעת חירום של משרד הבריאות. היא הביעה שביעות רצון מכך שהסטודנטיות הצליחו להניע שינוי משמעותי במהלך תהליך לימודיהן.
כלי התחקור תורם לא רק להפקת לקחים על אודות המוכנות והמענה לאירועי חירום. בנוסף, הוא מאפשר שחרור רגשי לצוותים, ובכך תורם להפחתת חרדות וחזרה מהירה לשגרה.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
