בתי המשפט ממשיכים להיאבק בתביעות ייצוגיות חסרות בסיס, והשופטת
אסתר שטמר נקטה בצעד חריג: הימנעות מפסיקת גמול ושכר טירחה כלשהם לתובע ולעורך דינו.
טל שיין וערן שיינזינגר-שיין ביקשו לאשר תביעה ייצוגית של 4.3 מיליון שקל נגד קיבוץ מורן שבגליל התחתון, חברת הבנייה דקל ומינהל מקרקעי ישראל. הם טענו, באמצעות עו"ד אסף נוי, כי הקיבוץ גבה שלא כדין 56,250 שקל מכל מי שרכש יחידת דיור במסגרת ההרחבה שלו. בסך-הכל מדובר היה, כך נטען, ב-77 רוכשים והם ביקשו להורות על השבת הכסף.
במהלך ההתדיינות פנו הצדדים לגישור, אשר הסתיים בהסכם שהוגש לאישורו של בית המשפט המחוזי מרכז. בהסכם נקבע בעיקר, כי הקיבוץ יאפשר לרוכשי הדירות בהרחבה להשתמש במתקנים הציבוריים שלו, וכי הוא ישלם לשיין ולנוי 150,000 שקל. הצדדים העריכו את שווי ההסדר ב-3.9 מיליון שקל. ואולם, תוך כדי הדיון התברר, כי חלק מרוכשי הדירות הודיעו שאינם מעוניינים להיות חלק מן הקבוצה, ואף הושמעה טענה לפיה ההסדר מרע את מצבם.
בהחלטתה (19.3.13) אומרת שטמר: "ניתן היה, רצוי היה, ואף צריך היה לפנות לגישור הרבה לפני נקיטה באמצעי הדרסטי של הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. עצם חידוד ההבדלים והעמדות השונות שבין הקהילות מיותר, שלא לדבר על הוספת הנתבעים האחרים". עם זאת, במטרה למנוע את החרפת המתח וכדי לעודד את השימוש בגישור, אישרה שטמר את ההסדר - למעט הסעיף הנוגע לגמול ולשכר הטירחה.
לדברי שטמר, ספק אם התביעה הייתה מאושרת כייצוגית, קשה לדעת האם היה לה בסיס עובדתי, והיא הייתה עלולה לפגוע במרקם היחסים העדין שבין חברי הקיבוץ לבין דיירי ההרחבה. עוד היא אומרת, כי נוי טען בצורה שאינה נכונה כאילו כל דיירי ההרחבה תומכים בהסדר, והוא חזר בו רק בעקבות הערתה על כך שהדברים אינם משקפים את המציאות.
שטמר מסכמת: "הגשת תובענה בעייתית מבחינה משפטית, ובמיוחד כזו שעלולה הייתה לפגוע במרקם היחסים העדין שבין שתי הקהילות בקבוץ - מחייבת הפחתה ניכרת של הגמול ושכר הטירחה. אם כי ההסדר מביא לשיפור מסוים במצבה של הקבוצה, אני סבורה שאין לעודד הגשת תובענות מסוג זה ולתמרץ את מי שלא השכיל להשתמש בכלים חמורים פחות להשגת התוצאה. משום כך החלטתי לדחות את המלצת הצדדים בדבר תשלום גמול ושכר טירחה, ויהא שכרם של המבקשים ובא כוחם בעצם הסדר הגישור והמנגנון שיצר".
הקיבוץ יוצג בידי עוה"ד איתן ניר וניר פרבר; חברת דקל יוצגה בידי עו"ד גיל פויסטרו; והמינהל - בידי עו"ד עמי עבר-הדני.
