חלק ממחזיקי האג"ח של אי.די.בי פיתוח מבקשים (יום א', 21.4.13) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאשר את העברת השליטה בחברה לידי נושיה הפיננסיים (הבנקים ומחזיקי האג"ח), תמורת מחיקת למעלה ממחצית מחובה כלפיהם. את הבקשה הגישו חברות הרמניק ושטראוס-לזר נאמנות, המשמשות כנאמנים לאג"ח מסדרות ז', ט' ו-י', שהחוב כלפיהן מסתכם ב-3.7 מיליארד שקל.
החברות מבקשות גם סעד זמני, בדמות מינויו של עו"ד גלעד הלוי ו/או גדי גרינשטיין כבעל תפקיד מטעם בית המשפט, אשר יפקח על פעילות אי.די.בי פיתוח עד להשלמת תוכנית ההבראה. על-פי הבקשה, בעל התפקיד יידרש לאשר כל פעולה שאינה במהלך העסקים הרגיל של החברה וכל פעולה שמשמעותה עולה על 10 מיליון שקל. השופט איתן אורנשטיין קבע דיון בבקשה זו ל-28.4.13.
אי.די.בי פיתוח היא חברת האחזקות שמתחת לאי.די.אחזקות, ואשר בידיה מצויה השליטה הישירה בחברות העיקריות של הקונצרן: כלל ביטוח, שופרסל, סלקום, כלל ועוד. נושיה הפיננסיים העיקריים של החברה, מלבד מחזיקי האג"ח, הם
בנק הפועלים, בנק BNP הצרפתי, בנק מזרחי-טפחות, בנק לאומי, בנק דיסקונט וחברת הביטוח מנורה.
הרמניק ושטראוס-לזר אומרים, כי אי.די.בי מצויה בפועל במצב של חדלות פרעון, שכן התחייבויותיה עולות ב-1.5 מיליארד שקל על נכסיה. כיום אומנם יש לחברה די מזומנים לפרעון חובותיה המיידיים, אך על-פי חוות דעת מומחה (של אלי מיזרוח מחברת TASC) עליה מתבססות שתי המבקשות, אין סיכוי שהיא תוכל לפרוע את החובות ארוכי הטווח. לדברי המומחה, אפילו אם יימכרו כל נכסיה של החברה - הרי שלכל המאוחר בשנת 2017 (ואולי כבר בשנת 2015) לא יהיו לה מקורות לפרוע את התשלומים למחזיקי האג"ח.
לטענת שתי החברות, ללא שינוי מיידי בהתנהלות החברה ובמבנה ההון שלה, רק נס יוכל לאפשר לה לשלם את התחייבויותיה למחזיקי האג"ח וכך למנוע את אחד הנזקים הפיננסיים הכבדים ביותר בתולדות המדינה. לטענתם, לאי.די.בי פיתוח אין מקורות לגיוס הון, חברת-האם אי.די.בי אחזקות מצויה בעצמה בתהליך של גיבוש הסדר לחובות בסך 2 מיליארד שקל, ומימוש נכסים ייעשה (אם בכלל) בלחץ כאשר שווי השוק שלהם נמוך מסך החובות.
עוד נטען, כי
נוחי דנקנר ושותפיו מסרבים לגייס הון לחברה, שכן הדבר יביא לדילול אחזקותיהם, והם אף התחייבו בפני נושי אי.די.בי אחזקות שלא לעשות זאת. לאור זאת, מציעות הרמניק ושטראוס-לזר להעביר את השליטה בחברה לידי מחזיקי האג"ח, תמורת הפחתת החוב כלפיהם מ-6 מיליארד שקל ל-2.6 מיליארד שקל והמרת היתרה להון מניות של אי.די.בי פיתוח.
עוד מוצע, כי אי.די.בי פיתוח תנפיק סדרת אג"ח חדשה בשווי של 2.6 מיליארד שקל. הסדרה תיפרע בארבעה תשלומים חצי-שנתיים בשנים 2020-2019, כאשר בכל שנה תשולם ריבית של 7% בגין החוב. החוב יובטח בהתחייבות של החברה להימנע מרישום שעבודים על נכסים מהותיים שלה. התוכנית מצביעה על כך שעד 2017 יהיו בקופת החברה, בכל רגע נתון, 550 מיליון שקל שישמשו לה ככרית ביטחון. במקביל יפושט המבנה של החברה וחלק מנושאי המשרה בה יוחלפו, תוך הפחתת הוצאות הניהול המסתכמות כיום במיליוני שקלים בחודש.
לטענת שתי החברות, מנהלי אי.די.בי פיתוח טומנים את ראשיהם בחול וממשיכים להתנהג כתמול שלשום, בין היתר תוך החזקת 41 עובדים במטה החברה. מנהלי החברה מחויבים לשמירת האינטרסים של דנקנר, תוך שהם עוסקים בנסיונות לגייס הון לאי.די.בי אחזקות ולקדם עסקות בעלי עניין בעייתיות בין החברה לבין חברות שבשליטתה, הן אומרות. מדובר באותם מנהלים שהובילו את החברה לעברי פי פחת, ואשר מאז המשבר של 2008 משכו דיבידנדים של 3.26 מיליארד שקל וביצעו רכישה עצמית של מניות בסך 636 מיליון שקל.
"בעלי השליטה בחברה ונושאי המשרה בה הימרו בכספי הנושים והניחו לפתחם של הנושים, ולפתחם בלבד, את כל הסיכונים העסקיים, בעוד הם מחזירים לעצמם את השקעתם בחברה בשנים שקדמו לכך", טוענות הרמניק ושטראוס-לזר. במקום לעסוק בהבראת החברה, ממשיכות השתיים, עוסקים בעליה ומנהליה במסע הפחדה תקשורתי נגד מחזיקי האג"ח, אשר כספם עלול לרדת לטמיון.
עוד נאמר בבקשה, כי המבנה הפירמידאלי של הקונצרן גורם נזק עצום לאי.די.בי פיתוח. המבקשות טוענות עוד, כי נושאי המשרה הבכירים בחברה מצויים בניגוד עניינים, שכן הם משמשים במקביל כנושאי משרה גם בחברות אחרות בקונצרן - לעיתים בחברת-האם אי.די.בי אחזקות ולעיתים גם בחברות-בנות. הן גם אומרות, כי בשנים האחרונות הפכה הקבוצה ל"עסק משפחתי" של בעלי השליטה בה - משפחות דנקנר, מנור, לבנת ופישר - המעסיקים בה את ילדיהם, בני זוגם של ילדיהם ובני משפחה אחרים. לצד זאת, בוצעו עשרות עסקות בעלי עניין בשווי מצטבר של מאות מיליוני שקלים.
הבקשה הוגשה בידי עוה"ד איל רוזובסקי ואלי בורשטיין ממשרד צלרמאייר-פילוסוף ועוה"ד גיא גיסין ותומר אלטמן ממשרד גיסין.
