|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

משרד החינוך / ליקויים קשים בניהול כוח האדם

40% מהמורים ההומניים לא הוכשרו למקצועם

מבקר המדינה איתר ליקויים רבים בפעילות המשרד האחראי על חינוך ילדינו: חוסר התאמה בין הכשרת מורים ובין המקצוע שהם מלמדים; היעדר שילוב בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות למרות החקיקה; כישלון בעידוד לימוד מקצועיים הומניים; מערכת מחשוב חדשה שפגעה בפעילות המכינות הקדם-אקדמיות ושימוש בכספי קרנות ההשתלמות בניגוד לתכליתם
08/05/2013  |   עופר וולפסון   |   חדשות   |   דוח שנתי 63ג (2012)   |   תגובות
בניין משרד החינוך בירושלים [צילום: פלאש 90]

בביקורת עלה כי במשרד החינוך אין גורם ייעודי האחראי לתכנון כוח האדם בהוראה, וכי בשנים 2012-2011 לא הוקצה תקציב המיועד לכך. כמו-כן עלה כי מאגרי המידע של משרד החינוך בתחום כוח האדם בהוראה אינם מספקים למשרד את התשתית הנדרשת לניהולו, ובכלל זה את התשתית הנדרשת לזיהוי שינויים בהיצע של עובדי הוראה (עו"ה), והמאפשרת לערוך תחזיות מקיפות ומהימנות בדבר היצע זה.

המבקר מציין כי משרד החינוך מנהל מערכת מורכבת שבמסגרתה מועסקים יותר מ-100,000 מורים - מבלי שיצר את המסגרת הניהולית הנדרשת לתכנון כוח האדם במערכת ובלי שתהיה בידיו תשתית המידע ההכרחית לניהולו. ממצאי הביקורת מלמדים כי במשך שנים קיים מחסור רב במידע בדבר כוח האדם בהוראה, וכי מאגרי המידע של משרד החינוך אינם מספקים את המידע הדרוש בעניין זה. המחסור במידע פוגע פגיעה ניכרת בחיזוי הצרכים הנוגעים לכוח האדם בהוראה, בגיבוש תמונת מצב מהימנה של היקף המחסור בעו"ה במערכת החינוך או בחלקים ממנה ובבחינת מידת ההתאמה של עו"ה בתחומי הדעת השונים לתפקידם.

בביקורת נמצא כי כ-40% מעובדי ההוראה שלימדו אזרחות, גיאוגרפיה, היסטוריה, ספרות ועברית, לשון והבעה בחינוך העל-יסודי בשנת הלימודים התשע"ב (2012-2011) לא הוכשרו ללמד מקצועות אלה.

בשנת 2010 היו רק כשליש מהמורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי שבפיקוח הממלכתי-יהודי וכחצי ממורים אלה שבפיקוח הממלכתי-ערבי בעלי תואר אקדמי בתחום הדעת כנדרש; שיעורם של המורים למתמטיקה במוסדות החינוך העל-יסודי שבפיקוח הממלכתי-דתי שהיו בעלי תואר אקדמי, תעודת הוראה או רישיון הוראה בתחום הדעת היה נמוך משיעורם של המורים בסוגי הפיקוח האחרים.

התופעה חמורה במיוחד בחינוך הממלכתי-דתי: שיעור המורים בחינוך העל-יסודי שבפיקוח הממלכתי-דתי אשר לא הוכשרו ללמד בשנת הלימודים התשע"ב את המקצוע שהם מלמדים הוא גבוה במידה ניכרת משיעורם של אלה בפיקוח הממלכתי-יהודי ובפיקוח הממלכתי-ערבי.

בחינוך הערבי הרשמי, נמצא כי המחוזות שבהם יישם משרד החינוך את נוהל מועמדים לקראת שנת הלימודים התשע"ב הקפידו על מילוי הוראות המשרד רק בשיבוצם של חלק מהמועמדים - ובכך נפגע עיקרון השוויון בשיבוץ עו"ה במוסדות החינוך הערבי הרשמי. על-פי הנתונים שמצויים בידי מנהל האגף לחינוך ערבי, לא ניתן לדעת במשך תקופת השיבוץ אם ישנם מורים ששובצו במוסדות החינוך הערבי הרשמי שלגביהם לא התקיים ההליך שנקבע לשיבוץ עו"ה בנוהל מועמדים. משמעות הדבר היא שאין בידי מנהל האגף נתונים שבאמצעותם אפשר לבקר את השיבוצים שנעשים במחוזות.

המבקר קובע כי על מנכ"ל משרד החינוך לגבש תוכנית עבודה שבמסגרתה ייבנה מערך ניהולי ומקצועי שיעסוק בשינויים המקיפים הנדרשים בתכנון ובניהול של כוח האדם בהוראה וביצירת הכלים המתאימים לכך, גם על-פי ממצאי ביקורת זו. יישומה של תוכנית כזאת מחויב כדי לטפל ביסודיות בתופעה של עו"ה המלמדים מקצוע שלא הוכשרו ללמדו; לייעל את תהליכי השיבוץ של עו"ה במוסדות החינוך הרשמי - הן בנוגע לאיתור המועמדים המתאימים ביותר ולהשמתם, הן בנוגע לקביעת לוח זמנים אשר יאפשר למוסדות החינוך להיערך כראוי לתחילתה של שנת הלימודים; ולשבץ שיבוץ הוגן ושוויוני עובדי הוראה במוסדות החינוך הערבי הרשמי.
לימוד המקצועות ההומניים בבתי הספר שבפיקוח הממלכתי / דוח מבקר המדינה: משרד החינוך

למרות החוק: אין שילוב ראוי
לילדים בעלי צרכים מיוחדים

בשנת 2012 למדו במערכת החינוך בישראל יותר מ-1.9 מיליון תלמידים; כ-160,000 מהם הוגדרו על-ידי משרד החינוך ילדים בעלי צרכים מיוחדים. כ-73,000 מהתלמידים האלה למדו בבתי ספר לחינוך מיוחד ובכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים, וכ-87,000 תלמידים שולבו בחינוך הרגיל.

אף שחלף עשור מאז תוקן חוק החינוך המיוחד וכארבע שנים מאז המלצות ועדת דורנר בנושא שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל, עדיין לא מומש העיקרון שלפיו יש להעדיף שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. השיעור של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים ששולבו במסגרת החינוך הרגיל מכלל תלמידי החינוך המיוחד הצטמצם; חלקו של תקציב השילוב בשנת 2011 מסך התקציב לחינוך מיוחד נותר כפי שהיה בשנת 2002, כעשר שנים קודם לכן, והנטל הכספי של השילוב עדיין מוטל במידה ניכרת על הורי התלמיד.

המלצותיה של ועדת דורנר היו בסיס להובלת שינוי ולמימוש העיקרון האמור המשתקף בחוק החינוך המיוחד והעקרונות שנקבעו בפסיקה, קובע המבקר, אך נכון למועד סיום הביקורת אין כלל ודאות שהמשרד אכן יחולל שינוי כזה, וכי בשנים הקרובות תאפשר מערכת החינוך בכללותה להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים לממש את זכותם לבחור במסגרת החינוך שבה ילמד ילדם - בחירה בין שתי מסגרות חינוכיות שונות, שיעניקו לתלמיד שירותים על-פי אפיון צרכיו החינוכיים.

פעולת היישום עדיין חסרה שני נדבכים יסודיים: האחד, תוכנית הניסוי והיישום של דוח דורנר אינה נותנת מענה לכ-80,000 תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מתוך כ-87,000 תלמידים ששולבו במערכת החינוך הרגיל. המשרד מחויב לבחון אם גריעה כוללת של אוכלוסיה זו ממסגרת השינוי מתיישבת עם הוראות הדין; השני, משרד החינוך לא ליבן את סוגיית התקציב הכרוך ביישום התוכנית במתכונתה המלאה, ברמה הכלל-ארצית, ולשם כך יש צורך בעבודת מטה שלו, בשיתוף עם משרד האוצר. המחסור בנדבכים יסודיים אלה בצירוף לוח הזמנים שנקבע ליישום ההמלצות מעוררים ספק משמעותי, לדעת המבקר, בנוגע ליכולת של משרד החינוך ליישמן ולהביא לשינוי הנדרש כדי לקיים את הוראות הדין על-פי תכליתן.

כשלון בניסיון לעודד
הלימודים ההומניים
כמות נבחני 5 יחידות בספרות - הולכת ויורדת

מדינת ישראל אחראית לספק לתלמידי ישראל חינוך חובה חינם מגיל 3 ועד לכיתה י"ב. משרד החינוך קבע את תוכנית היסוד (תוכנית הליבה) לחינוך היסודי ואת תוכנית היסוד לחטיבות הביניים, ובהן מוגדרים התכנים, מיומנויות הלמידה והערכים שהתלמידים במערכת החינוך הישראלית חייבים ללמוד, על בסיס תוכניות הלימודים. במסגרת זו נכללים מקצועות כגון עברית ותנ"ך. בנוגע לחטיבות העליונות קבע משרד החינוך כמה מקצועות שחובה להיבחן בהם ברמת בסיס (שתיים או שלוש יחידות לימוד) לשם השגת תעודת בגרות. בחלק מן המקצועות, לרבות ספרות, היסטוריה ותנ"ך, ניתן להיבחן גם ברמה מוגברת של חמש יחידות לימוד (יח"ל).

המדיניות הרשמית של משרד החינוך היא לתגבר את שעות הלימוד במקצועות הליבה ולהגדיל את מספר הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יח"ל במדעי הרוח (ספרות, תנ"ך והיסטוריה). בתוכנית העבודה של המשרד לשנת 2011 נקבע יעד של "העלאת שיעור הזכאים לתעודת בגרות מלאה ואיכותית"; תעודת בגרות איכותית מוגדרת כתעודה שבה תלמידים נבחנים ברמה מוגברת במקצועות החובה (מקצועות הליבה - אנגלית, מתמטיקה, היסטוריה, ספרות ותנ"ך), במקצועות מדעיים (כימיה, פיזיקה וביולוגיה) או בשניהם.

מדיניות משרד החינוך בנוגע למקצועות ההומניים דוגלת בהתמקדות במקצועות הליבה ובחיזוקם, וכן בהגדלת מספר הזכאים לתעודת בגרות הכוללת לימוד מקצועות ממדעי הרוח (היסטוריה, תנ"ך וספרות) ברמה של חמש יח"ל. נתוני המשרד מעידים על ירידת קרנם של מקצועות אלה, כך שבעשור האחרון, ועוד לפני כן, שיעור התלמידים שבחרו ללומדם ברמה של חמש יח"ל קטן והולך.

המבקר קובע כי על המינהל הפדגוגי לגבש תוכנית פעולה לשיפור בכלי הבקרה שברשותו, כדי להבטיח שתוצג לפני הנהלת המשרד ויחידותיו תמונת מצב שנתית המשקפת את מידת ניצול שעות הלימוד וימי הלימוד בבתי הספר. על מחוזות המשרד מוטל לאתר מוסדות שאינם מנצלים את המשאבים כנדרש ולפעול לתיקון הדבר.

מערכת לתקצוב המכינות: קשיים
בשימוש, כספים לא הועברו

המכינות הקדם-אקדמיות נועדו להרחיב את הנגישות להשכלה הגבוהה לכל חלקי האוכלוסיה, מתוך הכרה בהשכלה ככלי מרכזי לצמצום פערים חברתיים וכלכליים. במועד סיום הביקורת פעלו ברחבי הארץ 45 מכינות, ולמדו בהן כ-12,500 סטודנטים בשנה.

מימון התלמידים במכינות נחלק בין הקרן לקליטת החייל המשוחרר שבמשרד הביטחון, המועצה להשכלה גבוהה באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), משרד החינוך ומינהל הסטודנטים במשרד לקליטת העלייה.

בשנת 2011 הקצו הגופים המממנים סך של כ-107 מיליון שקל למימון תלמידי המכינות. כדי שהגורמים המממנים יוכלו לקבוע אלו תלמידים זכאים למלגות לימודים ולמלגות קיום, וכדי שהמכינות יוכלו לקבל תשלום שכר לימוד בעבורם, המכינות מחויבות למסור לגופים המממנים נתונים על המצב החברתי-כלכלי של התלמידים, וכן דיווחים על נוכחותם בלימודים, על תוכניות לימודיהם, על הישגיהם ועוד. נתונים ודיווחים אלו אמורים להימסר באמצעות מערכת ממוחשבת. באפריל 2011 הוחלפה המערכת הממוחשבת שבאמצעותה הועברו עד אז הנתונים והדיווחים במערכת ממוחשבת חדשה.

בפיתוח המערכת החדשה שנועדה לאפשר למשרד החינוך לתקצב את המכינות ולבקר את עבודתן מצא המבקר מספר ליקויים, כמה מהם יסודיים, אשר עיקרם בתהליך האפיון, בתהליכי החלטה בתחום הפיתוח וההטמעה ובטיפול בחולשות שהתגלו במערכת לאחר הפעלתה. מציאות שבה נאלצים משתמשים במערכת - הקרן והמכינות - לנקוט בפתרונות חלופיים כדי להמשיך ולתפעל כהלכה את המכינות ואת מערך התשלומים מחייבת ריכוז מאמץ של משרד החינוך בשיפור המערכת ובהשלמתה.

המבקר קובע כי על משרד החינוך למפות בשיתוף פעולה עם ות"ת, הקרן והמכינות את הבעיות והחסרים במערכת החדשה ולפעול בדחיפות לתיקונם ולהשלמת המערכת כדי שזו תוכל לתת מענה מלא ולשמש כלי בקרה מהימן. מוצע כי משרד החינוך ייצמד למתווה ולעקרונות שנקבעו בנוהל מפת"ח, כדי להבטיח קיום תהליכים סדורים בניהול מיזמי מחשוב, בעיקר בשלבים מכריעים המחייבים החלטות מקצועיות.

עוד קובע המבקר כי על משרד החינוך להפיק לקחים ממכלול הכשלים שעלו בדוח זה כדי שיוכל ליישמם בפרויקטים עתידיים של פיתוח מערכות ממוחשבות.

קרנות ההשתלמות: לא בוצעו
הפרשות לאלפי מורים
[צילום אילוסטרציה: פלאש 90]

קרן השתלמות היא אפיק חיסכון לטווח בינוני מסוג קופת גמל, המיועד לתשלום דמי השתלמות לעובדים. הן העובד והן המעביד מפרישים כספים לקרן ההשתלמות בשיעורים קבועים משכרו של העובד. בעבר, תכליתם של כספי החיסכון בקרן ההשתלמות הייתה למטרת הכשרה מקצועית, אך מאז 1980 ניתנה לעובדים האפשרות למשוך תשלומים מהקרן לכל מטרה בדומה לכל חיסכון אחר.

קרנות ההשתלמות לעובדי הוראה מיועדות רק לעובדי הוראה שכירים. ייעודן המקורי של קרנות אלה היה לאפשר לעו"ה לצאת בתום שש שנות חיסכון לשנת חופשה ללא תשלום, שתיוחד להכשרה, רענון והתחדשות מקצועית, בשנה זו תשלם הקרן לעו"ה מענק חודשי ודמי השתלמות. שיעור הפרשת המעביד לקרן השתלמות לעו"ה הוא 8.4% משכר העובד, ואילו בקרן השתלמות רגילה שיעור הפרשת המעביד הוא 7.5% משכר העובד. שיעור הפרשת העובד הוא 4.2% ו-2.5% בהתאמה.

שלוש קרנות ההשתלמות למורים הוקמו בשיתוף האיגודים המקצועיים, המחזיקים במחצית מאחוזי השליטה בהן. בשאר אחוזי השליטה מחזיקים נציגי המעסיקים והממשלה. המדובר בקרן העל-יסודיים, בקרן למורים וגננות ובקרן השתלמות למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחים (קרנות ההסתדרות). הגוף המשמש המנהל התפעולי של שלוש הקרנות, החל משלב הגבייה ועד גמר התשלום למורים, למעט ניהול ההשקעות, הוא הבנק הבינלאומי, המנהל התפעולי של הקרנות.

קרנות ההשתלמות לעו"ה נוסדו במטרה ליצור מסגרת רשמית לחיסכון שייעודו הרחבת ההשכלה, העשרה, רענון והתחדשות עצמית ומקצועית של עו"ה. החיסכון בהן מאפשר לעו"ה לצאת לשנת חופשה שתיוחד להשתלמויות ולהכשרה מקצועית במימון הקרנות.

המבקר מצא כי אף על-פי שזכותם של המורים לקרן השתלמות עוגנה בהסכמים קיבוציים, בהנחיית החשכ"ל, בתקנון שירות עובדי ההוראה ובנוהל משרד החינוך, לא הפרישו משרד החינוך והבעלויות עבור אלפי מורים המועסקים על ידם כספים לקרן השתלמות. המבקר מדגיש כי אי-הצטרפות של מורים לקרן אינה גורעת מחובת המעסיקים לפעול כדי שכל מורה יממש את זכויותיו במלואן, ועל המשרד והבעלויות להסדיר זאת לאלתר.

כמו-כן, נמצא כי במרוצת השנים גדל הפער בין עובדי הוראה המנצלים את החיסכון בקרנות לצורכי השתלמות לפי ייעודן המקורי לבין אלו שהחיסכון בקרן משמש להם למטרות אחרות. המבקר קובע כי לאור הירידה המתמשכת במספר המורים היוצאים לשנת השתלמות, על משרד החינוך, משרד האוצר, החברות המנהלות ונציגי המורים לתת את דעתם למגמות אלה ולבחון את תרומת פעילות הקרנות במתכונתן הנוכחית למימון העשרה מקצועית למורים, ואת הצורך ביצירת תמריצים ליציאה לשנת השתלמות.

המבקר מציין כי על מורים מוטלות מגבלות בעניינים דוגמת בחירת קרן ההשתלמות, בחירת מסלולי החיסכון ומשיכת כספים מהקרן. המבקר קובע כי על אגף שוק ההון במשרד האוצר בשיתוף החברות המנהלות, משרד החינוך ונציגי המורים לבחון את הסרת המגבלות האלה, בד-בבד עם שמירת האפשרות לעו"ה המעוניינים בכך לצאת לשנת השתלמות.

עוד נמצא כי בקרנות נצבר עודף כספי בסכום של כמיליארד שקל שמקורו בכספים שהפרישו המעבידים לטובת מורים שלא ניצלו את זכאותם. נוסחת היציאה לשנת השתלמות היא גירעונית וכספים אלה משמשים למימונה, דבר הגורם לסבסוד בין-דורי. משרד מבקר המדינה ממליץ לגורמים המעורבים בהקצאת רכיב כספי המעביד ובשימוש בו, משרד האוצר, משרד החינוך והחברות המנהלות של הקרנות לבחון מחדש את נוסחת היציאה לשנת השתלמות ואת הצטברות העודפים בקרנות.

שיתוף המדינה בחברות המנהלות מחייב שנציגיה יהיו נוכחים בישיבות האסיפה הכללית. המבקר מצא כי הנציגות חסרה ומפרה את האיזון הנדרש בין נציגי העובדים למעסיקים. המבקר קובע כי על משרד החינוך, משרד האוצר ורשות החברות להקפיד על מינוי דירקטורים במועד ולבחון את כלל הנושאים הקשורים להתנהלות החברות המנהלות על-פי הכללים המחייבים ממשל תאגידי תקין.

תאריך:  08/05/2013   |   עודכן:  08/05/2013
עופר וולפסון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
40% מהמורים ההומניים לא הוכשרו למקצועם
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מבקר תקשורת
9/05/13 01:05
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מבקר המדינה
בביקורת שעשה משרד מבקר המדינה בשנת 2006 נבדקו כמה היבטים בטיפול בבחינות הבגרות, ובהם טוהר בחינות הבגרות. המבקר חזר במהלך 2012 לבחון את הנושא בבחינת מעקב, ומצא כי בשנים שחלפו מאז הביקורת הקודמת לא הצליח משרד החינוך לצמצם את שיעור הנבחנים שהפרו את כללי טוהר הבחינות. כך עולה (יום ד', 8.5.13) מפרסום דוח המבקר לשנת 2012.
08/05/2013  |  עופר וולפסון  |   חדשות
מבקר המדינה, השופט (בדימ.) יוסף שפירא, קובע כי הפרטת שירותי השיקום עבור נכי נפש ומודל התמריצים הקיים כיום בתחום עלולים לגרום לקבלת החלטות לא מקצועית ביחס לחוסים באותם נכי נפש.
08/05/2013  |  איציק וולף  |   חדשות
דלק סילוני למטוסים (דס"ל) משמש לתדלוק מטוסים, ולאיכותו יש חשיבות מהמעלה הראשונה בשל השפעתה המכרעת על בטיחות התעופה. למרות החשיבות, מגלה ביקורת שערך משרד מבקר המדינה בחודשים יולי 2011 - נובמבר 2012 לבחינת הפעולות להבטחת איכות הדס"ל וליישום ההמלצות בעקבות אירועים של זיהומים בדס"ל - שההפקרות במשק זה חוגגת.
08/05/2013  |  מירב ארד  |   חדשות
היעדר עבודת מטה משותפת של משרדי האוצר והתמ"ת במתן אישורי העסקה למאות עובדים זרים, המועסקים בידי חברה קבלנית בפרויקט הרכבת לירושלים של רכבת ישראל, הביא לכך שמספר חודשי ההעסקה שנקבעו בהיתר היה גדול בכ-5,000 מהמספר שעליו המליץ מאיר שפיגלר, הממונה דאז על יחידת ההיתרים, ובכ-9,200 מהמספר שעליו המליץ אגף התקציבים באוצר, לפני שלוש שנים.
08/05/2013  |  עידן יוסף  |   חדשות
אם מישהו חשב שאסון הדליקה בכרמל ינער את שירותי הכבאות, הרי שטעות בידו. דוח מבקר המדינה חושף (יום ד', 8.5.13) שורה של מחדלים בפעולות למניעת דליקות ומזהיר למעשה מפני הפיכתם של בניינים רבי-קומות - הנבנים כידוע בקצב מואץ - למלכודות מוות אם יפרצו בהם דליקות.
08/05/2013  |  איתמר לוין  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר
בעוד עמיתו, שר הבריאות, מסייע לנפגע מן התאונה, שוקל השר סער בלשכתו את החלטתו להתפטר    אילו ביקש סער לסייע לממשלה הפגועה היה נרתע מהתפטרות בימים אלה בהיות הממשלה במצב פוליטי קשה
מאיר חוטקובסקי
מאיר חוטקובסקי
94% מהקשישים התכוננו מראש לשעת החירום והצטיידו עם רשימת טלפונים של קרובי משפחה, תרופות וכסף מזומן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il