הפיקוח על זירות הפורקס - בתוך כמה חודשים

"בחודשים הקרובים יושלם תיקון התקנות אשר יסדיר את הפיקוח על זירות המסחר" - כך אמר (יום א', 11.8.13) יו"ר ועדת המשנה לענייני ניירות ערך בכנסת, ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד).

הוועדה התכנסה אתמול לראשונה, בישיבה בה הוצגה עמדת רשות ניירות ערך וחלוקת הפרקים בתקנות. לאחר מכן נשמעה עמדתם של נציגי זירות המסחר והתקנות הנדרשות לשינוי על-פי נקודת מבטם.

הפרקים שכבר עלו על המוקד כסעיפים השנויים במחלוקת הם פרק המינוף ופרק ההון העצמי. לדעת נציגי זירות המסחר, הרשות לני"ע הרחיקה לכת בדרישותיה לשינוי רמת הגבלת המינוף. זירות המסחר, לדעתם, מביאות חלופה לכל לקוח ולקוח ולא רק ללקוחות גדולים כפי שהבנק מאפשר כיום, כך זירות המסחר מהוות תחרות למערכת הבנקאית. הזירות אף טוענות כי שיעור המינוף המוצע על-ידי הרשות לני"ע יביא לכך שהציבור לא ירצה לסחור בהן ויפנה לזירות אחרות ללא רגולציה ופיקוח. לטענת הנציגים, ביפן, הורד שיעור המינוף ונוצרה תופעה של בריחת כ-70% מלקוחות הזירות הללו.

הפרק העוסק בהון העצמי המזערי מטרתו, על-פי הרשות לני"ע, ליצור כרית ביטחון באמצעות דרישה להון עצמי מזערי, על-פי התחשיב של זירות המסחר היקף ההון העצמי שיידרש מהן הוא היקף הגבוה מהיחס לפוטנציאל העסקי במדינת ישראל, ולכן לא יראו רווחים מהעסקות ולא ישתלם להם לפעול בישראל.

שוקי אברמוביץ', נשיא חברת AVA TRADE, אמר בדיון: "רמת ההון העצמי הנדרש על-פי התקנות יוצרת מצב של חוסר עניין לקיים פעילות בישראל. ביפן נדרש כמיליון דולר, כשמדובר ב-170 מיליון תושבים. באירופה זה 10 מיליון דולר ל-400 מיליון תושבים. היקף העסקות שנעשות בארה"ב - 20 מיליון דולר ל-450 מיליון תושבים".

לדבריו, "בישראל הרשות הייתה צריכה לעשות את זה הדרגתית, בהתחלה מיליון דולר ואחר כך נוסחת התאמה. המינוף איננו המצאה שלנו אלא התחום של מסחר במטבעות במדדים במינוף גבוה קיים כבר שנים רבות על-ידי הבנקים. הזירה הזו מביאה לכל לקוח פרטי את מה שהיה קיים שנים ללקוחות גדולים. הבנקים בישראל מציעים לציבור מסחר דומה ללא הגבלות חמורות ואילו זירות המסחר האלטרנטיביות מהוות חלופה אמיתית המנגישה את העיסוק בתחום בעמלות נמוכות הרבה יותר מאלו של הבנקים בישראל".

בתגובה לטענות, אמר יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, כי "ההצעה שלנו מאוזנת. הפיקוח הוא לא רק תו תקן אלא פיקוח אמיתי שמגן על הלקוח. בכל יום של עיכוב מפקירים לקוחות לסיכון גבוה. טענות הנגד הן אלו שנשמעות תמיד ונועדו לעכב בלבד".

לדברי האוזר, "ישבנו עם כל הנציגים ושינינו דברים אך צריך לשים לזה סוף. גם אפס או מעט רגולציה הייתה מביאה חברות זרות. יש הכבדה אך במינון ואיזונים ובאופן הדרגתי. יש כאן גם היבט צרכני. אם החברות רוצות לפעול ברגולציה כמו על הבנקים או על תעודות סל - בבקשה. אלו סיסמאות לא רציניות. החברות לא חושפות את הכל אך מביעות התנגדות".

"דברים אשר יבואו בהפתעה - נתקשה להתגמש איתם"

ח"כ טופורובסקי ביקש לשמוע את ההצעות הנגדיות של זירות המסחר, ולהבין את המספרים והאחוזים המדויקים, אך נציגי הזירות (למעט נציגות אחת) מסרו כי יעבירו את המספרים בהמשך כאשר הסעיפים הספציפיים ידונו.

בתגובה לכך אמר ח"כ טופורובסקי: "אינכם יכולים לצפות שנתחשב בהצעה נגדית שתעלו בדקה ה-90. יש צוות שלם שעובד על התקנות הללו. משנת 2010 יש בידיכם את עמדת הרשות לני"ע ולכן הגיוני כי תעמידו בפנינו את הצעתכם האלטרנטיבית לעניין ההון העצמי, דברים אשר יבואו בהפתעה נתקשה להתגמש איתם. במידה וההצעה הנגדית שלכם, בכל נושא שהוא תגיע ברגע האחרון, לא נוכל לבדוק אותה לעומק ועל כן לא נתחשב בה - קחו זאת בחשבון".

כמו-כן, עלו לדיון גם הפרק העוסק בניגוד העניינים המובנה בין החברה ללקוחותיה מכיוון שהזירה היא למעשה הצד שכנגד בעסקות. פרק נוסף שעלה הוא הפרק הנוגע לפרסום והשיווק של החברות, אשר מטעה את הלקוחות הפוטנציאלים ואגרסיבי יתר על המידה.

הדיון כלל את הצגת עמדות הצדדים והעלאת הנקודות העיקריות על סדר היום, החל מהישיבה הבאה יחל הדיון על סעיפי התקנות עצמן ותתקבלנה החלטות.