מועצת העיתונות נזפה ברדיו ללא הפסקה ובשדר גבי גזית, בעקבות השתלחות בוטה של גזית בעובדי בנק לאומי שנטלו חלק ב"מצעד החיים" באפריל השנה.

גזית טען בתוכניתו ברדיו האיזורי, כי בנק לאומי החזיק במשך שנים בכספים של קורבנות שואה וסירב להחזירם ליורשיהם. את עובדי הבנק שנטלו חלק ב"מצעד החיים" הגדיר גזית כ"חבורת אנשים דוחים, מגעילים ועלובים", וככאלה אשר "זיהמו את האדמה והלכו לדרכם לעשות קניות". בתשובתו לבנק לאומי הגיב: "גם היום אני סבור שאושוויץ אינה הזירה לנשיאת לוגו מסחרי של חברה כלשהי, גם אם היא פעילה בהנצחה ובשימור הזיכרון. הנוכל להעלות על הדעת מצעד של חברות מסחריות כשעובדיהן נושאים דגל ועליו לוגו?".

גזית לא הגיב לתלונה בפני מועצת העיתונות ולא התייצב לדיון, אך המועצה התייחסה לתגובה ששלח לבנק לאומי. גזית אמר, כי לדעתו אין מקום לנשיאת לוגו מסחרי כלשהו באושוויץ. לדבריו, "טוב יעשו אנשי בנק לאומי אם יקחו לתשומת ליבם את הביקורת של קבוצה משמעותית של עיתונאים בכירים שמצאו טעם לפגם במעשה הזה. הדברים שאמרתי הם על דעתי בלבד וכבן לניצולי שואה ראיתי בזה פגיעה קשה בזיכרון השואה".

חברי בית הדין האתי - עו"ד חנוך קינן, מוטי רוזנבלום ורמי טל - קבעו (29.7.13) שתלונתו של בנק לאומי מוצדקת. לדבריהם, "לא ירדנו לסוף דעתו של גבי גזית. אפילו נצא מנקודת מבט כי נכונות הן העובדות אשר ייחס לגוף הזה הנקרא בנק לאומי לישראל, במה אשמים עובדי הבנק, אשר כל חטאם התמקד בכך שנטלו חלק במצעד החיים, ואפילו עשו זאת, בהניפם את לוגו הבנק, במה חטאו?

ואפילו ראה גבי גזית, סובייקטיבית, בהתנהלות שכזו, מצד העובדים, טעם לפגם, וזה לגיטימי, האם הדבר הופך עובדים אלה ל'חבורת אנשים דוחים, מגעילים ועלובים', ככאלה אשר 'זיהמו את האדמה והלכו לדרכם לעשות קניות'? זוהי בדיוק הנקודה בה חולקים אנו על דרכו של השדר גבי גזית".

בית הדין מדגיש, כי חופש הביטוי אינו חופש השיסוי ומוסיף: "במהלך הדיון, הובא לידיעתנו כי היו מבין המשתתפים במשלחת הבנק במצעד החיים, כאלה שגם הם ניצולי שואה ובנים לניצולי שואה. השדר גבי גזית לא ידע על כך דבר, משום שלא טרח לברר זאת קודם לשידור הדברים. האם לא צריך היה לקחת אפשרות שכזו בחשבון, טרם האמירות הכל כך קשות?".