מועצת העתונות קובעת כי אסור לכלי תקשורת לפרסם פרטים על העבר המיני של מתלוננת או מתלונן בעבירת מין. המועצה קיבלה לאחרונה תיקון לתקנון האתיקה המטיל איסור זה, בכפוף לחריג אחד: מותר לפרסם מידע על קשר אישי קודם בין המתלוננת לבין הנאשם במעשה.
החוק בישראל אוסר על שוטרים ועורכי דין להציג שאלות לקורבן עבירת מין אודות עברה או עברו המיני - בחקירת משטרה או בבית המשפט - חוץ מחריגים מעטים. אולם לעתים מתפרסמים פרטים כאלה בכלי התקשורת, כמו הטענות שהשמיעו נאשמים באונס קבוצתי, ולפיהן המתלוננת נגדם היתה ידועה כמי שאוהבת לשכב עם הרבה גברים. פרסומים כאלה פוגעים קשות בפרטיותו של קורבן העבירה, ומחזקים את ההשקפה המוטעית לפיה יחסי מין קודמים שקיימה הקורבן מצדיקים התעלמות מאי-הסכמה למגע מיני ספציפי.
פרסומים המציגים את המתלוננת כמופקרת מינית מרתיעים קורבנות מלהתלונן במשטרה על עבירות מין. בדיון שהתקיים במועצה סיפרה מ"מ נשיא המועצה, ד"ר ניצה שפירא-ליבאי, כי מתלוננת על תקיפה מינית שהגיעה למרכז סיוע לנשים מוכות בלוד ונשאלה אם ברצונה להגיש תלונה, השיבה: "מה אני צריכה את זה? בסוף אני עוד אצא השרמוטה של העיר".