אדם טבע ודין, אגודה ישראלית להגנת הסביבה, עתרה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב להקפאת הליכי התוכנית הכלל עירונית, שתחול על כל מרחב התכנון המקומי של העיר רמת גן, ששטחו כ-13,000 דונם.
התוכנית אושרה למתן תוקף על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה - רמת גן. מטרת התוכנית היא הסרת מגבלות על הצפיפות (מספר יחידות הדיור לדונם) בפרויקטים של
תמ"א 38 ברחבי העיר, ובלבד שהשטח העיקרי הממוצע של הדירות לא יפחת מ-42 מ"ר (60 מ"ר כולל ממ"ד בשטח של 12 מ"ר ומחסן בשטח של 6 מ"ר). תוקף התוכנית נועד להיות למשך 5 שנים, עם אפשרות להארכה לחמש שנים נוספות.
בעתירה נאמר כי מדובר בתוכנית בעלת השפעה נרחבת המאפשרת הגדלה משמעותית של צפיפות יחידות הדיור בכל שטחה הבנוי של ר"ג. כל זאת תוך התעלמות למעשה מהוראת חוק חד-משמעית המחייבת כי בטרם אישור תוכנית כגון זו על-ידי ועדת תכנון מקומית, יובטח מתן מענה לצורכי הציבור הנובעים מהתוכנית, ושתינתן חוות דעת כתובה של מהנדס העיר הקובעת זאת.
לדברי העותרת, התוכנית אושרה למתן תוקף ללא שחוות הדעת האמורה עמדה בפני מליאת הוועדה המקומית בעת החלטתה בשאלה האם להפקיד את התוכנית - חוות דעת שהינה חלק חיוני ומהותי מהתשתית העובדתית עליה יש להסתמך כדי לקבל החלטה בנוגע לתוכנית.
העותרת סבורה כי היה ויוחלט על הפקדת התוכנית, על חוות הדעת האמורה להיות מופצת יחד עם מסמכי התוכנית כך שכל המבקש לממש את זכותו להתנגד לתוכנית, יוכל להתייחס אליה.
עוד סבורה אט"ד כי אישורה של התוכנית בדרך בה נעשה אינו רק בלתי סביר, אלא גם מהווה החלטה שניתנה באופן בוטה וברור בחוסר סמכות, ולפיכך מתבקש ביהמ"ש להורות על ביטול ההחלטה.
בעתירה נאמר כי על-מנת שתוספות הבנייה במסגרת תמ"א 38 יתרמו לאיכות החיים במקום לפגיעה בהם, יש להקפיד על קיום מנגנוני האיזון הקבועים בתמ"א ובראשם המנגנון הקבוע בחוק התכנון והבניה שעניינו הבדיקה שעל מהנדס העיר לבצע כדי להבטיח שלא יאושרו תוספות בנייה מבלי לתת מענה לצרכי הציבור כנדרש.
בעתירה נאמר כי במקרה הנדון לא התקיימה הדרישה הברורה של חוות דעת כתובה של מהנדס העיר האמורה לעמוד לנגד עיני חברי הוועדה המקומית בבואם להפקיד ואחר כך לאשר את התוכנית, וכן לנגד עיני מי שמבקשים לממש את זכות ההתנגדות לה.
לדברי העותרת, זו דרך המלך שקבע המחוקק כדי להבטיח כי הערים לא יהפכו לסלמס כתוצאה מתוספות בנייה לא מבוקרות במקומות הלא נכונים וכדי שהאינטרס היזמי לא יגבר על זה הציבורי.
בעתירה נאמר כי אישור תוכנית המגדילה צפיפות על-ידי ועדת תכנון מקומית מבלי לקיים את הוראת החוק הברורה המחייבת להבטיח מתן מענה תכנוני לצרכי הציבור, והכנת חוות דעת כתובה המפרטת מענה זה, הינה אקט מנהלי שלא בסמכות.
אשר על כן מתבקש בית המשפט להורות כי אישור ההחלטה המאשרת תוכנית המגדילה צפיפות מגורים ללא קיום דרישת חוות הדעת של מהנדס העיר הינה חסרת תוקף ובטלה.
