חיים ידידה, קשיש חרדי בן 86 המתגורר בגפו בדירתו בבני ברק, טוען כי עמותה בעיר בשם מרכז חסידי ויז'ניץ מוסדות ישועות משה החתימה אותו באמצעות מנהלה יוסף רוטנברג על מסמכים במסגרתם התחייב להעניק לה במתנה את דירתו ובנוסף להעביר לידיה מיליון שקלים, וזאת ללא כל תמורה.
לדברי ידידה, כעבור כשלושה ימים הועבר הסכום של מיליון שקלים לרשות העמותה. עוד הוא טוען כי מסר לעמותה סך של 50,000 שקלים, ששימשו לרכישת נברשת מפוארת לבית הכנסת הסמוך לביתו בו הוא מתפלל, והמנוהל על-ידי העמותה.
ידידה טוען כי גבאי בית הכנסת הבטיח תחילה לכל מתפלל שיתרום מכספו לרכישת גופי תאורה חדשים לבית הכנסת יזכה לברכת האדמו"ר. לדבריו לאחר שהתברר לאנשי העמותה כי הוא בעל יכולת כלכלית החלו להפעיל עליו מסכת שכנועים להגדיל את סכום התרומה תוך שהבטיחו לו כי יזכה למעמד רם יותר אצל האדמו"ר בכלל ובין מתפללי בית הכנסת בפרט.
לאחר תקופה בה היה נתון למסכת לחצים בלתי פוסקת עלה בידי נציגי העמותה להוציא מרשותו סך של 50,000 שקלים לרכישת נברשת מפוארת לבית הכנסת. סכום זה היווה את אות הפתיחה למהלך מתוכנן היטב שהביא להוצאת כספים ורכוש רב ממנו תוך ניצול קיומה של השפעה בלתי הוגנת ויצירת מערך שהביאו לכדי הענקת נכסיו ללא תמורה.
הדירה למגורי האדמו"ר
לטענת ידידה, העמותה ונציגיה ראו בו אדם בעל ממון אותו ניתן לנצל ולעשוק והבטיחו לו כי אם יעניק את דירת מגוריו במתנה לעמותה, תהפוך הדירה לבית מגורי האדמו"ר מויז'ניץ.
הוא הוסיף כי העמותה ניצלה את מצבו ואת עובדת היותו קשיש וערירי על-מנת לעשוק אותו ולמעשה להותירו בערוב ימיו ללא כל רכוש תוך גזירת חיי עוני ודלות עליו, וכל זאת מתוך תאוות בצע כסף.
ידידה פנה למחוזי בתל אביב בתביעה כנגד העמותה ומנהלה לביטול התחייבות להעניק לעמותה את דירתו במתנה ולהשבת הסך של 1,050,000 שקלים. עוד ביקש צו מניעה זמני האוסר על העמותה מלפעול להעברת הזכויות בדירה על שמה ומלעשות כל שימוש במסמכים עליהם הוחתם.
השופטת ד"ר
מיכל אגמון-גונן נעתרה לבקשה לאחר שהשתכנעה כי יש למנוע שינוי במערך זכויות הבעלות בדירה בה מתגורר המבקש המתקיים מקצבת זקנה ופנסיה וכי הוא סובל ממחלות שגרמו לו לירידה קוגניטיבית משמעותית.
