כאשר תקנות נוגעות גם לציבור הערבי, קיימת חובה לפרסמן בעיתונות בערבית. כך עולה מפסק דינו של בית המשפט העליון (יום ד', 9.10.13) בנוגע לתקנות בתחום המים.
בית המשפט העליון נדרש לשאלה, האם תקנות בנוגע לגביית היטלי הפקת מים הותקנו כחוק, לאחר שההודעה על האפשרות להגיש עליהן השגות פורסמו רק בעיתונות בעברית. השופט
סלים ג'ובראן משיב על כך בשלילה. הוא אומר, כי הרשות חייבת לאפשר לאזרח להביע את עמדתו לפני שהיא קובעת מהלכים העלולים לפגוע בו, ויש להביא לידיעתו של האזרח אפשרות זו בצורה מתקבלת על הדעת.
במקרה הנדון, אומר ג'ובראן, הפרסום בעיתונות הוא הדרך המתאימה להודיע על האפשרות להגיש השגות. אולם, פרסום בעיתונות העברית בלבד אינו מהווה יידוע מספיק לאוכלוסיה הערבית, הן על-פי התקנות המחייבות פרסום מודעות רשמיות גם בערבית, הן מכוח מעמדה של הערבית כשפה רשמית והן משיקולים מעשיים הנובעים מכך שרוב הציבור הערבי אינו קורא עיתונות בעברית.
עם זאת קובע ג'ובראן, כי אין כעת מקום לבטל מעיקרן את התקנות שהותקנו כבר בשנת 2001, אלא לחייב את רשות המים לפרסם גם בערבית את העידכונים התקופתיים שלהן - כפי שהתחייבה לעשות. לאור זאת, דחה ג'ובראן ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שהחליט גם הוא שלא לבטל את התקנות.
השופט
אליקים רובינשטיין, שהצטרף למסקנתו של ג'ובראן, ניצל את פסק הדין כדי לקרוא להגביר את לימודי הערבית בישראל ואת השימוש בשפה זו בפרסומים רשמיים, לצד שמירת מעמד הבכורה של העברית. השופט
ניל הנדל הצטרף לדעותיהם של חבריו. את המערערים ייצגו עוה"ד טיבי תאופיק,
אייל שטרנברג ואורטל מור, ואת רשות המים - עו"ד לימור פלד.
