"משרד הבריאות אינו מכיר בלימודים של מקצועות בריאות שהתקיימו בהתכתבות (לימודים מרחוק)" - כך, לטענת שתי צעירות שלמדו בחו"ל, השיב להן המשרד במענה לבקשתן להכיר בתואריהן שהושגו בחו"ל בישראל.

השתיים, אביבה אלבאז מירושלים וג'ניפר ג'יקובס מביתר עילית, עלו לא מכבר מצפון אמריקה. שתיהן למדו תואר שני בקלינאות תקשורת באוניברסיטאות מכובדות ומוכרות בארה"ב ועמדו בכלל הדרישות של האוניברסיטאות הללו וקיבלו תואר שני (MA). לדבריהן, בהסתמך על התארים הללו קיבלו רישיון לעסוק במקצוע מן הגוף האמון על כך בארה"ב.

אולם בבואן לבקש ממשרד הבריאות הכרה בתואר זה בישראל נדחו על הסף, בנימוק כי תואריהן נלמדו בתוכנית למידה מרחוק, כלומר באמצעים טכנולוגיים של תקשורת מתקדמת ולא בדרך של נוכחות פיזית בכיתה. לדבריהן, נאמר להן כי משרד הבריאות אינו מכיר בלימודים של מקצועות בריאות שהתקיימו בהתכתבות (לימודים מרחוק).

שתי הצעירות עתרו למחוזי בירושלים כנגד מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו ומנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד, ד"ר אמיר שנון, להורות על ביטול החלטתם שלא להכיר בתואריהן האקדמיים, לבחון את תואריהן האקדמיים לגופם כדי להכיר בהם בהתאם לחוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, ולחלופין להורות על השלמת לימודים בהתאם לחוק האמור.

לטענת העותרות, מדובר בסירובם השרירותי של המשיבים לעשות את המוטל עליהם לפי החוק ולבדוק את התאמתו של תואר אקדמי שניתן על-ידי מוסד בחו"ל לדרישות בישראל. לדברי העותרות, עמדתם של המשיבים אינה מגובה בנימוק ענייני והם לא טרחו לבחון כיצד נעשית למידה מרחוק ובחרו בדרך הקלה, הגורפת, השרירותית, הפוגענית והסותרת את החובות שמטיל החוק.

בכך, הותירו שתי נשים צעירות שעזבו את מולדתן, את משפחתן ואת בית אביהן, ובאו לבנות את חייהן בישראל ולהתפרנס בה בכבוד ללא תקווה וללא כל אפשרות פרנסה. בכך הורידו המשיבים לטמיון שבע שנים של לימודים והכשרה, עמל ומאמץ, חלומות ותקוות על חיים בישראל כאילו לא היו.

לדברי העותרות, דחיית בקשתן כפי שנעשתה סותרת את חובת המשיבים לקבלת החלטות בעניין תארים מחו"ל לאחר בחינתם בהתאם לחוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, ולפיכך החלטתם ניתנה בחוסר סמכות. בנוסף, ההחלטה ניתנה ללא בחינת הבסיס העובדתי לה, בלא שנבחנה באופן פרטני, והיא יוצרת הפליה חמורה ועומדת בניגוד להוראות חוק יסוד חופש העיסוק.