ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה (יום א', 13.10.13) את הצעת החוק, שלפיה יחדשו החברות המשכנות את מכירת דירותיהם לדיירים, במחירים נמוכים. תמורת המכירה תשמש לרכישת דירות חדשות, שיינתנו לזכאי משרד השיכון, ולהגדלת הסיוע בשכר דירה לנזקקים. לפי שעה יימכרו רק 15 אלף מתוך 61 אלף הדירות הקיימות, כלומר כ-25%, וגם זאת בקצב איטי של 3,000 דירות לשנה.
שרי הליכוד והבית היהודי הצביעו בעד, שרי ישראל ביתנו נמנעו, ושרת המשפטים
ציפי לבני - האחראית על החקיקה - הצביעה נגד. לבני אמרה כי הפניית חלק מהכספים, ואולי עיקרם, להגדלת ההשתתפות בשכר דירה, תביא לכך שלמעשה ירכשו רק מעט דירות, והדבר יביא חיסול הדיור הציבורי. לבני אמרה כי היא בעד החוק, אך נגד סעיף השכירות. גם שדולת הדיור הציבורי בכנסת הודיעה שהיא מתנגדת לחוק בצורתו המוצעת.
מצד שני, מהצעת החוק הוצא סעיף,שהיה אמור תחילה להיכלל בו, שלפיו יוכל משרד השיכון להפנות חלק מהכספים לשיפוצים בדירות קיימות של הדיור הציבורי.
על-פי הצעת החוק, כל התמורה ממכירת הדירות תועבר לקרן שתוקם ותנוהל על-ידי משרד השיכון. מנהלי הקרן הם שיחליטו על הקצאת הכספים לרכישת דירות או להגדלת ההשתתפות בשכר דירה.
החשש שהביעו שדולת הדיור וגורמים אחרים בענף הוא שבפועל יופנו עיקר הכספים, ואולי כולם, להגדלת השתתפות הממשלה בשכר דירה לנזקקים ובעלי הכנסות נמוכות. הדבר יקל על תקציב המדינה בנושא זה, ויביא לכך שמלאי הדירות הציבוריות לזכאים ילך ויקטן.
עם זאת יש לציין, כי מדובר בפעילות בהיקף קטן: על-פי החוק, ימכרו החברות המשכנות - עמידר, חלמיש ושקמונה - 3,000 דירות בכל שנה, וזאת במשך 5 שנים. הדירות יימכרו אך ורק לדיירים, היושבים כיום בשכירות, ובמחירים נמוכים מאוד, בהנחות של עשרות אחוזים. בתום התקופה יישארו במלאי 46 אלף דירות ישנות, ועוד מספר מסוים ולא ידוע של דירות שהקרן תקנה. בתום חמש השנים תדון הממשלה בתוצאות הפעלת החוק, ותחליט על המשך דרכו.
חוק הדיור הציבורי נחקק ב-1999, ובמשך השנים הביא לכך שכמחצית מדיירי הדיור הציבורי, שמנה 120 אלף דירות, רכשו את דירותיהם. לאחר מכן הוקפא החוק על-פי החלטת הממשלה. הלחץ הציבורי מביא עתה לחידוש מכירת הדירות, אך כאמור בהיקף קטן.
