ביהמ"ש: שיבושים בקליטה הם עילה לביטול המנוי

יש לוודא, ככל הניתן, כי את הסיוט והזעזוע אותו חוותה המתלוננת לא יאלץ לעבור קטין או אדם אחר. כך קבעה (יום ב', 15.12.08) שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, בערעור שהגישו קטינים שביצעו בהיותם בני 15 ו 14 עבירות מין בקטינה בת 8, על חומרת עונשם. השופטת ארבל ציינה כי אותם קטינים היו טרם ביצוע עבירות המין בקטינה קורבנות לעבירת מין בעצמם, מה שהפך אותם, בין היתר, לעברייני מין. השופטת ארבל קבעה כי יש להעדיף את שיקומם על ענישתם, וזאת בכדי "לעצור את המעגל האינסופי של עבריין-קורבן", כדבריה.

התובע רכש מהנתבעת תוכנת "בקרת הורים". מיד לאחר הרכישה החלו בעיות במערכת הדואר האלקטרוני, ולטענתו הוא נותק מכל יכולת תקשורת בדואר האלקטרוני ובמשך 10 ימים לא היה באפשרותו לקבל או לשלוח מיילים. נוסף על כך בזבז יותר משלוש שעות על שיחות עם הנתבעת ועוד יותר זמן בזבז על שיחות עם לקוחותיו בניסיון לגשר על הקושי שנוצר בעבודתו. כאשר הוחזרה לו כתובת הדואר האלקטרוני שלו הוחזרה ללא שירותי אנטי וירוס ומסנן דואר זבל מה שגרם לו לנזקים בגינם התקשר עם ספק אחר וביקש להתנתק מהנתבעת אולם היא סירבה לבקשתו. הנתבעת טוענת כי התובע התקשר עימה בתוכנת בקרת הורים בעלות נמוכה ובתמורה לכך שיישאר מחובר לשנה. בנוסף טוענת הנתבעת שהתקלה הייתה פחות מעשרה ימים וכי תביעת התובע נופחה מעבר לכל פרופורציה. בית המשפט קבע כי משהודתה הנתבעת בכישלון חלקי של התחברות לכתובת המייל וכן עקב התקשרות שלא נוצלה אותה ביקש התובע לבטל, תפצה הנתבעת את התובע ב-1,107 ש"ח.

שני הצדדים תובעים אחד את השני על הפרת חוזה להזמנת שירותי צילום. התובע דרש כי יימסרו לו תמונות חתונתו ושיוחזר לו התשלום ששילם לנתבע בגין החוזה, לרבות פיצוי על עוגמת נפש עקב הפרת החוזה על-ידי נתבע.

לא ניתן לקבוע בוודאות מן הקלטת אם הירי בוצע לצורך הגנה עצמית או שמא לצורך תקיפה. כך קבע (יום א', 14.12.08) השופט אלייקים רובינשטיין. השופט רובינשיין דחה את בקשת המדינה להאריך את מעצרו של זאב בראודה מקריית ארבע אשר נחשד בירי בנשק חם לעבר פלשתינים שהיו במקום, בשל היעדר יכולת להבין מתוך הקלטת את המתרחש. עוד קבע השופט, כי בהיעדר עבר פלילי למשיב, ניתן להשאירו במעצר בית, אך בתנאים מחמירים: עליו להיות כל העת בקרבת אדם נוסף.

יש לשמור על אופי מרכז המושבה פרדס חנה ואין לאפשר לחברת הבניה דב גראו לבנות שם בניין נוסף. כך קבע (יום א, 14.12.08) שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן. טענות המערערת לפגיעה בזכותה הקניינית אינן יכולות לעמוד שכן סעיף 61 לחוק התכנון והבניה מקנה משקל יתר לאינטרס הציבורי.