כיום, יותר מבעבר, שיתופי הפעולה בין אנשי עסקים מרומניה ומישראל פוריים, רווים ובהיקפים משמעותיים הם. אולם, לא ירחק היום, בו יתגלעו אי אילו סכסוכים בין השותפים מהארצות השונות ובנקודה זו תעלה השאלה היכן תדון התביעה, האם ברומניה או שמא בישראל?
היות ומדובר בשני אנשי עסקים ממדינות שונות, אנו נזקקים לכללי המשפט הבינלאומי ואין לנו אלא לפנות לשאלת הסמכות הבינלאומית ושאלת היות המדינה בה הוגשה התביעה "הפורום הנאות".
המשפט הבינ"ל הפרטי עוסק בסכסוכים שיש בהם אלמנט זר, היינו מקרים בהם יש קשר עם מדינה זרה. הקשר יכול לנבוע הן בשל מקום קרות האירוע/הסכסוך והן בשל הגדרת הצדדים.
אם הסכסוך מערב שני צדדים, אשר מתגוררים ומנהלים את אורח חייהם במדינות שונות, עולות שלוש סוגיות אותן יש לפתור:
1. בירור סמכות השיפוט הבינ"ל-היות ומדובר באזרחים ממדינות שונות, בשלב הראשון נצטרך לברר היכן תוגש התביעה ויתקיים הדיון, האם בישראל או שמא ברומניה?.
2. כללי ברירת הדין- כלומר, נברר איזה דין חל בכל מקרה נדון. הגם אם נקבע כי המשפט יתקיים ויתנהל בישראל, אזי נצטרך לברר על-פי איזה דין יפסוק ביהמ"ש הישראלי? כלומר, האם יוחל הדין הישראלי או שמא דהדין הרומני?
3. אכיפת פסקי חוץ- היה ולבסוף המשפט בין הצדדים התנהל ברומניה, ונפסק ע"י בית המשפט הרומני כי הישראלי צריך לשלם לרומני פיצויים ואולם, מרבית נכסי הישראלי נמצאים בישראל, על ביהמ"ש הישראלי להתערב לשם אכיפת פסקי חוץ.
לא תמיד, ישראל תהיה הפורום הנאות לדון בסכסוך שבין הצדדים הזרים זה לזה. טלו לדוגמא מצב שבו, איש עסקים ישראלי ורומני הקימו מיזם ברומניה וברבות הזמן נתגלע בניהם מחלוקת. קרוב לוודאי שאם לא נחתם ביניהם הסכם שיתוף, כל אחד מהם יאוץ ירוץ לבית המשפט שבארצו לתבוע את זכויותיו. ואולם, יהיו מקרים בהם בית המשפט בישראל יקבע כי דווקא נכון וראוי יהיה לתבוע ברומניה, שהרי זהו הפורום הנאות.
בע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה, פ"ד מח(2) 77, קבע כב' השופט חשין בהאי לישנא:
"שדה הסוגיה של 'פורום בלתי נאות' נחרשה אך לאחרונה לעומקה בע"א 2705/91 אבו ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ (טרם פורסם), ומהלכה "נתבע המבקש להעלות לפני בית משפט בישראל טענת 'פורום בלתי נאות', נושא בנטל לשכנע את בית המשפט כי בית משפט זר קנה אף הוא סמכות לדון בתביעה, וכי ב'תחרות' זו שבין בית המשפט בישראל לבין בית המשפט הזר, ידו של אותו בית משפט זר על העליונה: הוא הפורום הנאות לדון בתביעה בעוד בית המשפט בישראל הינו 'פורום בלתי נאות'. המבחן לקביעה כי בית משפט בישראל הינו 'פורום בלתי נאות' אינו אך מאזן נוחות רגיל; על הטוען טענת 'פורום בלתי נאות' לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל-עבר הפורום הזר. ובלשונו של הנשיא שמגר בפרשת אבו-ג'חלה (בפיסקה 19 לפסק הדין): 'על-מנת לעכב את ההליכים, על בית המשפט להשתכנע, בהתייחס למבחן מירב הזיקות, כי אכן קיים פורום שבאופן ברור מתאים יותר לניהול הדיון.
במידה והנתבע לא הצליח לשכנע את בית המשפט בקיומו של פורום כזה, הרי לא יעכב בית המשפט את הדיון"
מכאן אנו למדים, כי נטל ההוכחה מוטל על הטוען לחוסר הסמכות. רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי, לפורום הזר, יחליט בית המשפט, כי אינו מהווה את הפורום הנאות ויקבע כי את הדיון יש לקיים בארץ הזרה, היינו במקרה דנן - ברומניה.
יישום מבחן "מירב הזיקות", מחייב את בית המשפט להביא בחשבון את כל הנסיבות הרלוונטיות ולקבוע על יסודן, מהי המדינה שראוי לקיים בה את ההליך המשפטי. יצוין כי המשפט המהותי החל הוא אחד השיקולים בהכרעת בית המשפט בשאלת הפורום הנאות, שכן לנוכח התפתחות אמצעי הקומוניקציה, המאפשרים כיום ניידות גבוהה של מידע ואנשים, איבד מבחן 'מירב הזיקות' מכוחו, וכיום הוא אינו בלעדי ומכריע. אולם, לא אחת נקבע כי הגם שהעולם נחזה כ"כפר גלובלי", עולה לכאורה כי תוטלנה על הצדדים הוצאות משמעותיות לניהול ההליך בישראל אם בזימון עדים מומחים למשפט הרומני, אם בלימוד הדין הזר ואם משום שהעילה הבסיסית היא כנגד אזרח רומני ולפיכך, נכון יהיה לנהל את התביעה ברומניה.
