עורך הדין מישל אוחיון הגיש לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה בסך 8.76 מיליון שקל נגד עדינה בחרי מסביון, גרושתו של אורי בחרי, לשעבר מבעלי רב בריח, אשר הוכרז כפושט רגל בשנת 2009.
בתביעה שהוגשה באמצעות חברת מ.מ. אוחיון והחזקות 2008 שבבעלות עורך הדין אוחיון, נאמר כי בשנת 2009 הסכימו הצדדים כי בתמורה לסך של 5 מיליון שקל תמכור עדינה בחרי לעו"ד אוחיון 3.25 דונם משטח הווילה שבבעלותה בסביון.
בתביעה נאמר כי הווילה בסביון, ששטחה 4.5 דונם, הייתה משועבדת ל
בנק הפועלים בשל חוב של עדינה לבנק בסך 7.5 מיליון שקל, ולאחר שעדינה לא עמדה בהתחייבויותיה לבנק, קיבל הבנק צו לפינויה מהנכס. לדברי עו"ד אוחיון, עסקת המכירה בינו לבין עדינה באה להבטיח את החזר החוב לבנק לצד הישארותה של עדינה בעלים של חלק מהנכס ועליו בית מגוריה.
בשל מורכבות המכר ומצבה המשפטי של עדינה בחרי והנכס עצמו, ובעיקר הצורך בקבלת אישורים מגורמים רבים, נכרת בין הצדדים הסכם אופציה אליו צורף הסכם מכר חתום. לדברי עורך הדין אוחיון, הוענקה לו האופציה לרכוש את הנכס לאחר קבלת מלוא האישורים, לכניסת האופציה לתוקף.
בשל רצון הבנק לממש את הנכס הוסכם במסגרת הסכם האופציה כי במהלך תקופת האופציה ישלם עו"ד אוחיון לעדינה בחרי סכומים ניכרים מדי חודש על-מנת שזו תעמוד בהתחייבויותיה כלפי הבנק. עוד הוסכם כי אם לבסוף לא תושלם עסקת המכר תשיב בחרי לעו"ד אוחיון את כל הכספים ששולמו על ידו.
לדברי עו"ד אוחיון, המיוצג על-ידי משרד עוה"ד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני, לאורך התקופה הוא שילם סכום כולל של כ-2.8 מיליון שקל, אולם בשלב מסוים כאשר בחרי הרגישה נוח יותר מול הבנק ואף סברה כי שווי הנכס עלה באופן שניתן למכור אותו במחיר גבוה מזה המוסכם, היא חזרה בה מרצונה למכור את הנכס ועשתה כל שביכולתה כדי להכשיל את העסקה, תוך שבמקביל ניסתה להפעיל עליו לחץ על-מנת להסכים "לפתוח" את ההסכם באופן שתוגדל התמורה או יוקטן שטח הנכס הנמכר.
לבסוף, טוען עו"ד אוחיון, הכשילה בחרי כל אפשרות לקיים את ההסכם עד אשר בלית ברירה הוא בוטל. אלא שלטענתו בחרי מסרבת להשיב לו את הכספים ששילם לה לאורך התקופה ובאורח אבסורדי היא מחזיקה הן בנכס והן בכסף.
אשר על כן מתבקש בית המשפט לחייב את בחרי להשיב לעורך הדין אוחיון את כספו עקב ביטול ההסכם, ולפצות אותו בגין נזקיו עקב התנהגותה והפרת ההסכם על ידה.
