"יתרונותיו של תיקון 113 לחוק העונשין עולים על חסרונותיו", סבור שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חאלד כבוב, בהתייחסו להבניית שיקול הדעת בענישה. לדבריו, לצד ההחמרה בענישה שהביא איתו התיקון, הוא מסייע בפתרון בעיית העדר אחידות בענישה וסוגר את הפער הבלתי-נסבל הקיים לעיתים בין הרטוריקה שבפסקי הדין לבין הענישה. כבוב דיבר (יום ג', 12.11.13) בערב עיון בנושא הצווארון הלבן שקיים ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, בריכוזו של עו"ד אייל בסרגליק.
עו"ד
נוית נגב אמרה, כי חלק ניכר מהקושי של החשודים והנאשמים בתיקי צווארון לבן הוא ההתמודדות עם התקשורת. "מבחינת התקשורת חזקת החפות לא קיימת. מבחינתה אדם אשם עד שתוכח חפותו, וגם אם חפותו נקבעת בידי שלושה שופטים - תוקפים את השופטים. יותר קל לתקשורת לקנות את הסיפור התביעתי וכמעט בלתי אפשרי להסביר את הגירסה שלך כנאשם, ויש לא מעט מקרים שאנחנו מוותרים על זה מראש".
מאידך-גיסא הזהירה נגב מפני התקפות על הפרקליטות בעקבות זיכויים: "התפיסה התקשורתית היא שחורה-לבן, ואם יש מנצח אז יש גם מפסיד. התקפות על הפרקליטות - להבדיל מביקורת לגיטימית - רעה לכולנו, משום שהיא תפגע בשיקול הדעת של הפרקליטות במקרים הבאים".
"בשעה טובה ומוצלחת הם מדברים"
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
גלעד נויטל, התייחס לגישור בעבירות צווארון לבן וציין, כי אחד היתרונות שלו הוא ש"בשעה טובה ומוצלחת הצדדים מדברים אחד עם השני ולא רק רבים. כל תיק שבו הצדדים מוכנים לדבר הוא בר-גישור", אמר נויטל שהוא אחד השופטים המגשרים הפליליים בתל אביב.
כבוב אמר, כי המחלקה הכלכלית בבית המשפט בתל אביב סיימה לשמוע את כל התיקים הפליליים שהוגשו בשנת 2012 וגם אלו שהוגשו עד פגרת בתי המשפט של 2013. הוא גם מודיע כיום מראש שייתן הכרעת דין בתוך חודש וחצי או חודשיים, דבר שלא היה אפשרי בעבר. "אנחנו פחות קשובים לטענות של הסניגוריה על עומס תיקים במשרד. קובעים מועדים חודשיים קדימה, ואז מקיימים דיונים יומיים-שלושה בשבוע. בחלק ניכר מהתיקים אנחנו מחייבים את הפרקליטות לקבוע מראש עם ההגנה את סדר הבאת העדים. אנחנו מנהלים תיקים כמו שלא חלמנו לנהל לפני עשור".
"איש לא נסחב עם קלסרים"
לדברי נויטל, הרכב הפשע החמור בראשו הוא עומד קובע שניים-שלושה ימי דיונים בכל שבוע, והבעיה היא יומניהם של הצדדים ולא יומנו של בית המשפט. "בבתי משפט מחוזיים רציניים, ההנחיה לנהל תיקים מיום ליום מתפרצת לדלת פתוחה", אמר בהתייחסו להנחיות של
דורית ביניש ו
אשר גרוניס. הוא גם העריך, שבתוך שנתיים-שלוש הימצאותו של כל החומר על תקליטור תיראה מובנת מאליה והעיר: "במערכות פרטיות זה מובן מאליו ולא עולה על דעתו של איש להיסחב עם קלסרים". לצד זאת אמר נויטל, כי הוא מזהיר את עצמו שיש לוודא שאין תקלות והכשלות במסמכים הסרוקים.
עו"ד בועז בן-צור אמר, כי יש להגדיר מהי "שמיעה מיום ליום". לדעתו, יש להסתפק ביומיים-שלושה של דיונים בשבוע, מאחר שלעיתים יש לעורכי הדין תיקים נוספים, ובכל מקרה - יש להותיר גם זמן להכנת החקירות הבאות.
לדעת כבוב, יש להחמיר בענישה על עבירות שימוש במידע פנים, שכן מדובר בפגיעה קשה באמון הציבור בשוק ההון, ולכן אין לומר "הוא בסך-הכל הרוויח כמה אלפי שקלים". אם לא יהיה אמון בנושאי המשרה בחברות הציבוריות, אמר, הציבור ידיר את רגליו משוק ההון. בכך הסביר כבוב מדוע שלח לראשונה למאסר בפועל על עבירה זו. "הפסיקה והאמירות הקודמות של בית המשפט לא שיקפו את העת הנוכחית של חשיבות השקיפות בשוק ההון", הוסיף.
