 |
|
מיכאל קורינאלדי [צילום - ישראל טלבי] |
|
|
|
| לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך: |
|
|
|
|
מיכאל קורינאלדי / Corinaldi Michael |
קורינאלדי מיכאל
Corinaldi Michael
|
|
פרופ' למשפטים
|
אוניברסיטת חיפה
|
|
תחומי עיסוק: חוזים, מבצע צוואה, מעמד אישי/דיני משפחה, משפט אזרחי |
|
|
תאריך לידה: 30/7/1938
ארץ לידה: איטליה
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשוי+4
השכלה: פרופסור
שפות: איטלקית, אנגלית, עברית, צרפתית
תואר/מקצוע: מרצה, משפטן
תפקיד/עיסוק: מרצה
טלפון: 02-5631378
פקס: 02-5610569
כתובת: קרן היסוד 36 ירושלים
92149
|
פרופ' מיכאל קורינאלדי. יליד 1938, מילנו, איטליה. נשוי לרחלה. אב לארבעה - אודית, יהודה, גלעד ותומר. גדל בתל אביב. למד בבית הספר התיכון הדתי היוקרתי 'צייטלין'. שירת בצבא כמדריך בקורס מ"כים.
בנוסף לאנגלית, דובר גם את השפות איטלקית (שפת אם) וצרפתית.
למד לתואר בוגר ומוסמך באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים השנים 1961-1964 למד לימודים סימולטניים שלא לתואר בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. התמחה בבית המשפט המחוזי בירושלים, אצל השופטת מרים בן-פורת (כתוארה אז).
לאחר התואר השני, המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטורט שלו הגיש בנושא: "יסודות בדיני פיקדון במשפט העברי".
בשנים 1963-1970 שימש אסיסטנט ומתרגל של פרופ' מנחם אלון. במקביל שימש חוקר במכון למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1992 מונה פרופ' חבר (מומחה) באוניברסיטת חיפה.
במשך השנים משמש מרצה בדיני משפחה ילדים וירושה, דיון אזרחי ואתיקה מקצועית, באוניברסיטת תל אביב; בבית הספר למשפטים במכללה למינהל; באוניברסיטה העברית ירושלים; באוניברסיטת חיפה ובשלוחת אוניברסיטת מנצ'סטר בישראל. בשנים 1995-2003 שימש ראש השלוחה ודיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית, קריית אונו.
שימש חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין (1991-1993).
החל מ-1998 שימש יו"ר הנהלת תאטרון פרגוד, ירושלים. כמו כן שימש עד לאחרונה חבר נשיאות הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים. מ-2001 מכהן יו"ר המכון למורשת יהדות אתיופיה (עמותה שהוקמה על-ידי המדינה).
במקביל ללימודיו ולעבודתו כמרצה למשפטים, ייסד והקים בשנת 1963 משרד עורכי דין "קורינאלדי ושות' - עורכי דין" (המונה 8 עורכי דין), המתמחה בדיני משפחה וירושה, משפט פרטי וציבורי וכן בקניין רוחני ואינטרנט. במהלך השנים הגיש משרדו של קורינאלדי עשרות בג"צים, והוביל להחלטות תקדימיות שונות:
- בג"צ 943/89, 940, 935 אורי גנור ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה (עם עותרים נוספים), התערב לראשונה בג"צ בהחלטת היועץ המשפטי דאז חריש, והורה להעמיד לדין פלילי, לאור המלצות ועדת בייסקי, את הבנקאים יפת, רקנאטי ואח' בגין פרשת ויסות מניות הבנקים ב-1992.
- בבג"צ 4/90-1601 שליט ואח' נ' ח"כ שמעון פרס ואח' עתר פרופ' קורינאלדי יחד עם אחרים, לגילוי ההסכמים הקואליציוניים שנעשו בין שמעון פרס ליצחק מודעי. בעתירה זו ייצג קורינאלדי את אליעד שרגא, כיום יו"ר התנועה לאיכות השלטון.
- בבג"צ 142/89, 172 תנועת לאור ואח' נ' יו"ר הכנסת וועדת הכספים, התקבלה טענתו של פרופ' קורינאלדי כי יש לבטל את תיקון מס' 8 לחוק מימון מפלגות, משום שהחוק לא עבר ברוב מיוחד של 61 קולות בקריאה המקדמית בכנסת.
- בהחלטה תקדימית שניתנה לאחרונה בתיק שייצג קורינאלדי (בש"א 2841/03, ת.א. 5242/03 רעות אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ ואח' נ' מראות אימאג' בע"מ ואח'), קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט יוסי שפירא), כי בתביעות בגין הפרת זכויות יוצרים באינטרנט, לא עולה שאלת סמכות השיפוט המקומית, ועל כן ניתן להגיש את התביעה בכל בית משפט בארץ. בהחלטה זו נקבע כי מקום מושבו של האינטרנט "בכל אתר ואתר". בית המשפט פסק בתיק זה פיצוי בסך 220,000 ש"ח - סכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק עד כה, בידי בית משפט בישראל, בגין הפרת זכויות יוצרים באינטרנט.
משרדו משתתף בפרוייקט "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין, המעניק סיוע משפטי בחינם לנזקקים, וכן מייצג פונים של 'הלשכה לסיוע משפטי' של משרד המשפטים, "מתוך תפיסה לפיה גם מיעוטי יכולת זכאים לייצוג ראוי של עורכי דין מהשורה הראשונה", כפי שהתבטא בראיון עיתונאי שנערך עימו.
נחשב גם למומחה בעל שם, בתחום זכויות אדם, שבות וזהות יהודית, של זרמים וכתות בעם ישראל (יהודי אתיופיה, קראים, שומרונים, פלאשמורה ויוצאי חבר העמים).
קורינאלדי נודע גם בשל בשל פעילותו הציבורית ומאבקיו המשפטיים להעלאת יהודי אתיופיה, ולסיוע להשתלבותם בחברה הישראלית.
במשך השנים נטל חלק בכנסים מדעיים בארץ ובעולם.
זכה למלגות, מענקי מחקר ופרסים:
- בשנת 1977 זכה בפרס היוקרתי ע"ש משה זילברג.
- בשנת 1991-תשנ"א זכה בפרס לשכת עורכי הדין. בנימוקי חבר השופטים צויין כי הפרס הוענק לו "לאות הוקרה על פועלו לקידום שלטון החוק וחיזוק ערכי הדמוקרטיה במדינה. על מאמציו לשמירת ערכי המשפט וטוהר המידות בחיים הציבוריים ועל תרומתו האישית והמקצועית לקליטתם של יהודי אתיופיה בישראל".
פרסם 4 ספרי משפט בתחומי דיני משפחה וירושה והמשפט העברי (המעמד האישי של הקראים (אוניברסיטת תל-אביב, 1984); יהדות אתיופיה - זהות ומסורת (ראובן מס, 1988); Jewish Identity (הוצאת מאגנס - האוניברסיטה העברית, 1998); חידת הזהות היהודית (חוק השבות - הלכה למעשה) (נבו, 2001)), וכן עשרות מאמרים.
ספרו האחרון, "דיני אישים משפחה וירושה - מגמות חדשות בין דת למדינה" (שני כרכים, הוצאת נבו), עומד לראות אור בראשית חודש מאי.
- תאריך עידכון: 22/04/2004 21:13:58
|
|
|
