|
תנועת אומ"ץ מבקשת (יום ד', 12.3.14) מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להורות על חקירה כללית של חשדות לעבירות פליליות בבחירות לכנסת ה-19. התנועה מסתמכת על דוח מבקר המדינה, לפיו נרשמו אלפי מקרים של הצבעות מזויפות - בעיקר תוך שימוש בזהויותיהם של ישראלים ששהו בחו"ל ביום הבחירות.
|
|
|
|
בית המשפט יכול לתת סעדים בערעור בחירות בשורה של נושאים, ולא רק בכאלו העשויים להוביל לשינוי תוצאותיהן. כך קובעת לראשונה (יום ב', 10.3.14) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז.
בית המשפט המחוזי מרכז קבע, כי ביכולתו להעניק סעד רק אם יחליט "לבטל את הבחירות בכלל או באזור קלפי מסוים ולצוות על עריכתן שנית; אולם בית המשפט לא יבטל בחירות אלא אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות", או אם יחליט לבטל את בחירתו של פלוני או להכריז על בחירתו של אלמוני. סעדים אלו קבועים בסעיף 73 לחוק הבחירות.
ברק-ארז אומרת: "אכן, מטרתו של ערעור בחירות הוא להביא לשינוי בתוצאות הבחירות (בין אם באמצעות עריכת בחירות חדשות ובין אם בהכרזה ש'פלוני לא נבחר חבר המועצה וכי אדם אחר נבחר'), ובהתאם לכך אלו הם גם הסעדים עליהם מורה סעיף 73 לחוק. אולם, לעתים, בית המשפט נדרש לתת סעד מקדים - למשל, סעד שעניינו בדיקת פתקים שנפסלו - קודם שניתן יהיה להחליט בשאלה אם יש מקום לשינוי בתוצאות הבחירות".
לדברי ברק-ארז, יש לקרוא את סעיף 73 כהמשך של סעיף 72, המונה את העניינים בגינם ניתן להגיש ערעור בחירות: "שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא הייתה נכונה; שהמנדטים לא חולקו כחוק; שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק; שהצביעו בוחרים אשר שינו מענם" דבר שעלול להשפיע על חלוקת המנדטים.
לאור זאת, מסכמת ברק-ארז, "בית המשפט רשאי לתת בערעור בחירות גם סעדים נוספים על אלה שקבועים בסעיף 73(ב) לחוק, ככל שאלה נגזרים מהעילות שבסעיף 72(א) לחוק, והכול בכפוף למבחנים שנקבעו בפסיקה ביחס למתן סעד בערעור בחירות - הצבעה על ליקוי היורד לשורשו של עניין, כזה שעלול היה להשפיע על התוצאות בבחירות".
הדברים נאמרו אגב החלטתה של ברק-ארז לדחות ערעור של סיעת ראשון ביתנו על דחיית עתירתה נגד תוצאות הבחירות למועצת העיר ראשון לציון, בו זכתה במנדט אחד. את הסיעה ייצגו עוה"ד יעל קלדס וחגי חביב, ואת המדינה - עו"ד מיטל בוכמן-שינדל.