"ניתן וחובה לקיים שידור ציבורי ראוי ואיכותי במדינת ישראל", כך אמר (יום ד', 19.3.14) בוועדת הכספים, שר התקשורת
גלעד ארדן (הליכוד-ביתנו), בדיון על הפן הכספי של מסקנות ועדת לנדס לבחינת
רשות השידור.
לדבריו, "אין מנוס מלסגור את הרשות במתכונתה הנוכחית. עשר שנים של ניסיונות לרפורמה פנימית לא צלחו וכיום ברור, כי תיקון הליקויים בתוך הרשות פנימה לא יצלח".
ארדן ציין כי "השידור הציבורי מגלגל כמיליארד שקלים בשנה. זה כולל את האגרה, את התקציב שעובר ישירות מהמדינה, חסויות ועוד. יש חשיבות עצומה בשידור חזק איכותי ורלוונטי. ועדת לנדס צודקת ואין סיבה להישאר באחוזי צפייה כה נמוכים". לדבריו, ישראל עולה רק על לבנון באחוז הצפייה הנמוך בשידור הציבורי, של כ-3%.
"את המחדל של הרשות במשך שנים הפכו לאידיאולוגיה, כאילו לשידור ציבורי-איכותי אין הרבה אחוזי צפייה, אך זה לא נכון. ניתן להעלות את שיעורי הצפייה. יש צורך בשינוי על המסך וגם להגיע לאיזון תקציבי ושהשידור הציבורי יהיה מסוגל לקיים את עצמו", הוסיף השר. הוא אמר כי יש לאחד את גורמי החדשות לחטיבת חדשות אחת חזקה, דבר אליו התנגדו ועדי העובדים.
הוא אמר כי ועדת לנדס הינה ועדה מקצועית עם אנשי בעלי ניסיון בתקשורת וז הגיעה למסקנה, כאמור, כי לא ניתן לעשות תיקונים מבפנים ואין מנוס מלסגור את הגוף הקיים. "יש לנו הזדמנות לבסס שידור ציבורי שייפנה גם לדור הצעיר, לייצר תכנים עם ערך מוסך ולשקף את הרב-תרבותיות והתכנים שמדינת ישראל יכולה להתגאות בהם. ההמלצה היא להקים מנהלת שידור ציבורי, תוך שמירה על חלק גדול מתוכניות הרדיו שהן דווקא מוצלחות". המדובר על הקמת 3 ערוצי טלוויזיה, מרכזי בעברית, אחד בערבית וערוץ ילדים ציבורי, שגם בו קיים כשל שוק, לדברי השר.
"אמון ציבורי וגביית אגרה לא הולכים ביחד"
בעניין האגרה אמר ארדן: "הוועדה סברה פה-אחד שאם רוצים לבסס שידור ציבורי עם אמון ציבורי לא נכון יהיה לעמת את אותו גוף מול הציבור ולגבות ממנו כסף ישיר ומי שלא משלם לרדוף אחריו ולעכל לו. יהיה חיסכון של 300 מיליון שקל כל שנה. לא מיליארד, אלא 720 מיליון כל שנה, ימומנו מפרסומות וחסויות, העברה מהטסט השנתי על כלי הרכב, והיתר מהעברה תקציבית מהאוצר או הסטה מהכנסות מדינה אחרות. שידור שאיננו בבעלות של בעלי הון הוא תמיד ממומן ע"י הציבור בכל מקרה".
ארדן עדכן, כי בשבועות הקרובים יתחיל להכין תזכיר חוק ממשלתי עם עקרונות הרפורמה ולקראת קידומו בכנסת בכנס הקיץ הקרוב. ה"מצב הקיים, שהוא כאוטי, ועשוי להגיע לכדי קריסה. אם מישהו חושב שיטרפד את החוק ויציל בכך את השידור הציבורי הוא ישיג בדיוק ההפך. צריך להיות גוף שידורים חזק שיוכל אפילו לגבור על השידורים המסחריים", סיכם ארדן את הדיון.
"עם כל הצער, ניתן להסתפק בפחות כוח אדם"
בדברים שהוסיף בדיון באותו הנושא שנערך בוועדת הכלכלה, אמר ארדן, בהתייחסו לעובדים, כי "עם כל הצער והכאב, ניתן לעשות זאת בפחות כוח אדם".
ארדן ציין כי "יש סתירה בין הבקשה לנתק את הרשות מהפוליטיקה לדרישה שאודיע מי מהעובדים ישתלב בגוף החדש, אני לא אמור לעסוק בזה. אנחנו אמורים למנות איש מקצוע ראוי שיקם את הגוף החדש והוא יגייס את כוח האדם - ודאי שראוי שהעובדים המסורים והטובים ישתלבו בגוף החדש, עם זאת יש סוגי מקצועות שהצורך בהם לא הכרחי והם ממשיכים להתקיים", אמר. באשר לתקציב הוא הוסיף כי "שר האוצר, מתוך הכרה בחשיבות הנושא, הסכים לממן את עלויות הסגירה והפרישה וגם את עלויות ההקמה של הגוף החדש בתקציב שיאפשר הקמת כלי תקשורת ראוי. הוא אף אימץ את החלטת הוועדה לבטל את האגרה וככל שיהיה פער בין הגבייה מאגרת הרכב והכנסות הפרסום הוא יכוסה על-ידי האוצר". הוא הוסיף כי שאלת הניתוק מהפוליטיקה, כדי שאף שר לא ישחק בתקציב, תקבל תשובה בהצעת החוק.
המפיק רם לנדס, שעמד בראש הוועדה, ציין כי הוא לא מקל ראש בהשלכות שיש למסקנות, והזכיר כי בסופו של דבר מדובר בוועדה ה-14 במספר שבחנה את הנושא. "הטענות שיש כשל נקודתי של הנהלה כזו או אחרת הן לא ממן העניין", אמר לנדס והוסיף: "ניסינו לייצר שידור ציבורי איכותי ומשוחרר מלחצים פוליטיים שיצטיין גם בעוד 20 שנה. חטיבת חדשות בתקציב של 160 מיליון שקל בשנה זה בשורה לעובדי הרשות, שיכולה לנצח את המהדורות הקיימות. אני מבין את החששות והפחדים של העובדים, גם ביציאת מצרים 80% מהעם פחדו והעדיפו להישאר בעבדות".
רכז תקשורת באגף התקציבים באוצר, עופר מרגלית, ציין כי כבר בימים הקרובים יוקם צוות למשא-ומתן עם העובדים. מספר עובדים קראו קריאות ביניים והעירו כי זה כנראה יהיה אותו צוות שבמשך 6 שנים ניהל משא-ומתן עם העובדים ובסוף חתם על הסכם הרפורמה.
