ארה"ב מטילה הגבלות על מתן אשרות לקציני צה"ל, אנשי מוסד ושב"כ ועובדי גופים ביטחוניים אחרים, שעיסוקם קשור בשליטה הישראלית בגדה המערבית. לפי הערכות של גורמים פרו-ישראלים על גבעת הקפיטול, ההגבלות קשורות במאמץ לוודא שמבקשי האשרות אינם קשורים בהפרות של זכויות האדם בשטחים.
במקביל, אישרה בסוף השבוע דוברת משרד החוץ האמריקני, כי שיקולים הקשורים ביחסה של ישראל לפלשתינים אזרחי ארה"ב משפיעים על החלטת ממשל אובמה לא להכניס את ישראל לרשימת המדינות שאזרחיהן פטורים מהצורך להצטייד באשרה לפני ביקור בארה"ב. אך הדוברת לא התייחסה, במישרין או בעקיפין, לבעיית ההגבלות שמוטלות על קציני צה"ל.
גורמים בקונגרס אמרו ל"
גלובס", כי בחודשים שחלפו החלו כמה מחוקקים לבדוק מידע שלפיו נעשה מאמץ "לסנן" אנשי צבא ואנשי כוחות הביטחון שפעילותם הייתה עלולה לתרום להפרת זכויות אדם של הפלשתינים. עוד לפני כן, הביעו מחוקקים מורת רוח מהעובדה, ששגרירות ארה"ב בת"א דוחה כמעט תמיד בקשות של צעירים ישראלים, יוצאי צבא, לקבל אשרות תייר לארה"ב.
העיתון "
מעריב דיווח בתחילת החודש בראשונה על ההגבלות שמוטלות על קציני צה"ל ואנשי כוחות הביטחון שמבקשים לקבל אשרות לארה"ב. לפי אותה ידיעה, מאות אנשים שקשורים לממסד הצבאי והביטחוני לא קיבלו אשרה בשנה שחלפה, או שקיבלו אשרה חד-פעמית, לשלושה חודשים (בניגוד לאשרה שמאפשרת מספר בלתי מוגבל של כניסות במסגרת זמן נתונה, במשך כלל עשר שנים, שאנשים אלה קיבלו עד עתה).
"ב-20 השנים האחרונות ביקרתי בארה"ב עשרות פעמים כחלק מתפקידי ומעולם לא היו לי בעיות", אמר למעריב אדם הקשור לממסד הביטחוני. "בשנה האחרונה, הכל השתנה. שמעתי הרבה סיפורים על אנשים הקשורים לממסד הביטחוני שאשרותיהם לא חודשו".
האתר האמריקני השמאלני mondoweiss.net, שתוקף דרך קבע את מדיניות ישראל כלפי הפלשתינים, כתב השבוע, כי בניגוד למסורבי האשרות הצעירים, שנדחים בגלל חשש שהם יעבדו באופן בלתי חוקי בארה"ב, ההסבר המשכנע ביותר לאי מתן אשרות לאנשי צבא הוא, שמשרד החוץ האמריקני החל ליישם את המלצות המבקר הכללי ( Inspector General) של הסטייט דיפרטמנט לגבי נהלי העבודה של שגרירות ארה"ב בתל אביב.
בדוח, מ-2011, נאמר, שהנהלת משרד החוץ האמריקני צריכה לספק לשגרירות "הנחיות מעודכנות על בדיקת אנשי צבא ישראלים על-פי המתחייב מ'תיקון ליהי'". הכוונה היא למה שידוע כ"חוק ליהי", פרק בחוק סיוע החוץ מ-1997, שקרוי על שם הסנטור שיזם אותו, פטריק ליהי, דמוקרט מוורמונט. פרק זה מחייב כל ממשל אמריקני למנוע סיוע מיחידות צבא, או מאנשי צבא של מדינה זרה שמעורבים בהפרות של זכויות אדם.
האתר מצטט את הדיווח הבא, שפורסם ב"ניו-יורק טיימס" אשתקד: "ב-2011, נשלל סיוע מ-1776 אנשים ו/או יחידות צבאיות, מ-46 מדינות, מתוך כ-200 אלף בקשות לסיוע, בגלל חששות למעורבות המבקשים בהפרות של זכויות אדם".
האתר מציין, כי ביקש תגובה ממשרד הדובר של הסטייט דיפרטמנט וקיבל את התשובה הבאה: בקשות לאשרה "נבחנות באופן אישי, לגופו של המבקש", על-פי החוק. התשובה מוסיפה: "כאשר אדם פרטי מבקש אשרה לארה"ב, בכל מקום בעולם, פקיד קונסולארי בוחן את העובדות הספציפיות שקשורות לבקשה ומקבל החלטה על סמך החוק האמריקני".
על-פי האתר, לפני שלוש שנים הביעו פקידי רשות ישראלים התנגדות פומבית להחלת 'חוק ליהי' על צה"ל. לפי דיווחים מאותה תקופה, הפעילו מי שהיה אז שר הביטחון,
אהוד ברק, ופקידים ישראלים אחרים לחץ כבד על סנטור ליהי שיימנע מלאכוף את סעיפי פרק החוק שקרוי על שמו על יחידות של צה"ל ששמן נקשר בהפרות של סכויות אדם.
ובסוף השבוע, בתשובה על שאלה מדוע לא נכללת ישראל ברשימת המדינות שאזרחיהן פטורים מהצורך להצטייד באשרה, אמרה דוברת הסטייט דיפרטמנט: "כידוע, מדינות שמשתתפות בתוכנית הפטור מאשרה צריכות לעמוד בכמה דרישות של החוק (בארה"ב). בשלב זה ישראל אינה עומדת ברבות מדרישות אלה... אחת מהדרישות היא הדדיות, הזכות של אזרחי ארה"ב לפטור מאשרות (בבואם לישראל)".
הדוברת הוסיפה: "המשרד הפדרלי לביטחון המולדת מוסיף להיות מוטרד מהיחס הבלתי שוויוני שניתן לפלשתינים-אמריקנים, ואזרחים אמריקנים אחרים ממוצא מזרח-תיכוני בנקודות כניסה לישראל, והדדיות היא התנאי הבסיסי להשתתפות בתוכנית הפטור מאשרות".
סנטור צ'רלס שומר, דמוקרט ממדינת ניו-יורק, טען כי נרשמה עליה חדה במספר הצעירים הישראלים שהקונסוליה האמריקנית בת"א דחתה את בקשותיהם לקבל אשרות. לדבריו, העלייה במספר מסורבי האשרה נובעת משינוי במדיניות משרד החוץ האמריקני לגבי מתן אשרות לישראלים, אך המשרד משיב כי לא חל שינוי כזה.
במכתב לשר-החוץ של ארה"ב,
ג'ון קרי, טוען הסנטור, כי אחד מהמניעים העיקריים לדחיית בקשות האשרה של צעירים ישראלים הוא חששות מוגזמים שבבואם לארה"ב הם יתחילו לעבוד, בניגוד לחוק, בעבודות מזדמנות, כגון מכירת מוצרי קוסמטיקה של "אהבה" בעגלות בקניונים.
