עורך דין יהודה רסלר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב הדוחה בקשת רשות ערעור שהגיש על החלטת ראש ההוצאה לפועל על פינויו ממשרדיו ברחוב דוד המלך בעיר מהם הוא פועל מזה כ-30 שנה.
לדברי עו"ד רסלר ביום 4.2.13 הוא חתם עם בנק דיסקונט על הסכם להסדרת חובו לבנק המאריך את תוקף ההחלטה על פינויו ממשרדיו עד ליום 30.11.13 ומסדיר את חובותיו לבנק באמצעות הנכסים הבאים: הדירה ברחוב דוד המלך, מכירת הדירה ברחוב דרך השלום, דירת המגורים שלו ושל אשתו במגדלי אקירוב ותשלום דמי השכירות מהדירה בדרך השלום. בהסכם נקבע כי סכום החוב יעמוד על 6.3 מיליון שקלים.
בהסכם נקבעה סנקציה של פינוי המשרדים במקרה של הפרה. לדברי רסלר במהלך פרק הזמן שנקבע נמכרה דירת המגורים בסך 1.65 מיליון שקלים והתמורה הועברה לדיסקונט. גם דמי השכירות מהדירה בדרך השלום שולמו ועודם משולמים לבנק. לטענת רסלר במהלך שנה וחצי הוא ניסה להשיג הסדר עם הנושים העיקרייםשלו: הבנקים פועלים ודיסקונט ועיריית תל אביב.
לדבריו, במסגרת ההסדר הכולל הוחרגו בהסכמת הנושים המשרדים המזוהים על-ידי חוג לקוחותיו כחלק בלתי נפרד מהמוניטין שלו. ואולם בטרם חלוף מועד האורכה למיצוי המשא-ומתן הגיש דיסקונט בקשה לראש ההוצאה לפועל לפינויו ממשרדיו המהווים לדברי רסלר תנאי להסדר כולל עם הנושים שלו, וראש ההוצאה לפועל נעתר לבקשת הפינוי ואילו בית משפט השלום הותיר את ההחלטה על-כנה.
בהחלטת בית המשפט נקבע כי על-פי ההסדר בין רסלר לדיסקונט מפברואר 2013 הוא התחייב לשלם את חובו לבנק עד לנובמבר 2013 ואין מחלוקת כי החוב לא שולם. עוד נאמר בהחלטת בית המשפט כי דיסקונט אינו מוכן לוותר על חלק מהחוב עליו הסכים לוותר לפי ההסכם לאחר שרסלר הפר את ההסכם עמו.
בנימוקי בקשתו למתן רשות ערעור טוען רסלר כי פינויו ממשרדיו יביא להכשלת ההסדר הכולל עם הנושים שלו ויגרום לעוול גדול ולתוצאה בלתי סבירה, בלתי מידתית, ובלתי צודקת. בנוסף לדבריו בית המשפט לא נתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות, ולהיותו עורך דין מוערך המזוהה עם משרדיו מזה למעלה מ-30 שנה.
רסלר טוען כי פינויו ממשרדיו לא רק שיפגע במשלח ידו ובמוניטין שצבר אלא תבזה ותשפיל אותו ללא צורך אמתי. זאת כאשר הוכח כי יש לו נכסים אחרים להיפרע מהם, וכאשר מוכח כי הוא פועל ללא לאות להסדיר את חובותיו, ואינו מתכוון לחמוק מהם.
לדברי רסלר, הוא מתפרנס ממשרדו, מרוויח את מחייתו, ואף משלם חובות מכספים המתקבלים מעבודתו. אשר על כן לטענתו הפסקת פעילות המשרד לאלתר היא הרסנית, אינה הוגנת, ואינה צודקת בנסיבות העניין, כל שכן כאשר עומד על הפרק פתרון ממשי, ומוסכם אליו שותפים כלל הנושים ובנק דיסקונט ביניהם.
לטענת רסלר, כל רצונו לשמור את פיסת ההיסטוריה, הכבוד והביטחון שמקנים לו משרדיו. מהבקשה עולה כי לפי ההסדר חובו של רסלר ל
בנק הפועלים יעמוד על 3.5 מיליון שקלים, לדיסקונט 6.2 מיליון שקלים ואילו עירית תל אביב טוענת לחוב ארנונה על סך כ-4.7 מיליון שקלים.
