בית המשפט העליון לא ידון פעם נוספת בשאלת אימוצו של הילד האתיופי, לאחר שקבע שיאומץ בידי משפחת האומנה ולא בידי דודתו. כך קבע (יום ב', 22.4.14) נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס, בדחותו את בקשת הדודה להאריך את המועד לבקש דיון נוסף.
בית המשפט העליון קבע תחילה, בהרכב של שלושה שופטים, כי התינוק יאומץ בידי דודתו. ואולם, בדיון נוסף בהרכב של שבעה שופטים בראשותו של גרוניס נקבע, כי הוא יאומץ בידי משפחת האומנה. גרוניס אומר, כי הבקשה לדיון שלישי היא ליצור הליך שאינו קיים בחוק, ולכן ודאי שאין מקום לאפשר הארכת מועד לבקש את הדיון הזה.
גרוניס עומד על לשון החוק, לפיה "ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר". סמכות דומה מצויה בידי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר שהוסמך על ידו, על-פי תנאים צרים הקבועים בחוק. מכאן עולה, הוא קובע, שאם ממילא התנהל הדיון בפני הרכב של יותר משלושה שופטים - לא ניתן לבקש דיון נוסף.
עם זאת מזכיר גרוניס, שבפרשת הביציות של משפחת נחמני קבע בית המשפט העליון - גם שם בהרכב מורחב וברוב דעות - כי לא קיימת מניעה עקרונית לערוך דיון נוסף על פסק דין שניתן בבית המשפט העליון בידי מותב העולה על שלושה שופטים. ואולם, דעתו שלו נוטה לדעת המיעוט, כפי שנוסחה אז בידי השופט
תאודור אור: "'שלושה' אינם 'חמישה', אינם 'שבעה' ואינם כל מספר אחר שאינו שלושה".
לדעת גרוניס, "לא יהא זה מופרך לטעון שההכרעה בעניין נחמני נפלה, בין היתר, על-רקע הסוגיה הסבוכה, מבחינה משפטית ואנושית, שעמדה על הפרק באותה פרשה. כלומר, קשה לנתק את הכרעת שופטי הרוב בנוגע לפרשנותם של הסעיפים הנזכרים מהשאלה המהותית שנתעוררה באותו הליך". בכל מקרה, הוא אומר, בעניין נחמני התקיים הדיון הראשון בפני חמישה שופטים והייתה בקשה לערעור - וכאן יש בקשה לדיון נוסף, לאחר שכאמור הדיון בהרכב המורחב היה השני בנושא.
לבסוף מזכיר גרוניס עד כמה הדיון בנושא היה מורכב, והוא מסיים: "קיימת, כמובן, חשיבות עליונה לשיקול של סופיות הדיון. גם בהליכי אימוץ יש לשים בשלב מסוים סוף פסוק להתדיינות המשפטית ולהשלים עם ההכרעה שנתקבלה. זאת, במיוחד כאשר ההכרעה ניתנה בדיון נוסף, על-ידי הרכב מורחב של שופטי הערכאה העליונה".
