כ-160 אוטובוסים בממוצע עולים באש כל שנה. מינואר השנה ועד עתה עלו באש כ-50 אוטובוסים. הסיבות לפרוץ השריפות מגוונות, אך רבות מהן נובעות מתקלות מכניות. במהלך השנים, יצאה נציבות כבאות והצלה בפניות חוזרות ונשנות להנהלת אגד, שתתקין מערכות לגילוי וכיבוי אש באוטובוסים, אך לא זכתה למענה הולם בנושא.

"שריפות אוטובוסים זו פצצת זמן מתקתקת", אומר ראש אגף בטיחות אש וחקירות, טפסר בכיר חיים תמם. "המזל הגדול הוא שעד כה איש לא נפגע בעקבות אירועים אלו. אנו רואים בחומרה את גרירת הרגליים של משרד התחבורה בעניין".

כבר לפני יותר משנה, במרס 2013, החליט שר התחבורה ישראל כ"ץ לחייב התקנת מערכת כיבוי אש בכל האוטובוסים, ומשרד התחבורה פנה למכון התקנים הישראלי לקדם תקן ישראלי למערכות הכיבוי באוטובוסים. עד לגיבוש התקן ולאישור התקנה החדשה הנדרשת בנושא הורה כ"ץ להדק את הפיקוח והבקרה על מוסכי תחזוקת אוטובוסים.

בסוף דצמבר 2013, הודיע דובר משרד התחבורה כי מכון התקנים הישראלי סיים בימים אלה את הכנת התקן החדש, וטיוטת התקן הועברה לקבלת הערות של הציבור. הוא ציין כי עם קבלת האישור הסופי של התקן, התקן יגובש במסגרת תקנות התעבורה.

בשבוע שעבר הודיע הדובר כי מכון התקנים סיים לפני מספר ימים לגבש תקן ישראלי בהתאם לבקשת המשרד, והתקן הופץ לאחרונה לעיון הציבור. לדבריו, עם חזרת ההערות בתוך חודש כמתחייב, יימשך התהליך, יגובש התקן, ואז יודיע משרד התחבורה מתי יחויבו החברות להתקין את מערכות הכיבוי.

התקן, שמספרו 6278, עוד לא אושר כאמור, אולם הוא גם לא צפוי להיכנס לתוקף בקרוב. על-פי מכון התקנים, התקן הופץ בסוף השנה הקודמת (18 בדצמבר 2013) להערות הציבור. הערות ניתן היה להגיש עד 17 בינואר 2014 (למרות זה, הוועדה דנה גם בהערות שהגיעו לאחר אותו מועד). כעת נמצא התקן בדיונים אחרונים. בסוף חודש מאי מתוכננת ישיבה אחרונה של ועדת מומחים. גיבוש הנוסח הסופי וסיום הליך התקינה ייארך כחודשיים ממועד ישיבה זו. כלומר, לכל המוקדם בחודש יולי, ולפי המופיע באתר מכון התקנים - בחודש דצמבר.

מנתוני הרשות הארצית לכבאות ולהצלה עולה, כי 55% מהאוטובוסים שנשרפו היו בשירות התחבורה הציבורית, 44% בשירות התחבורה הפרטית ו-1% בשירות צה"ל. הסיבה העיקרית לדליקות הייתה דליקה במנוע (78%), ואחריה בפער ניכר (15%) עשן או דליקה בצמיגים.

ברוב הפעמים (59%) הסתיימה הדליקה בנזק קל לאוטובוס, ב-11% היה הנזק בינוני וב-30% נגרם נזק כבד. עיקר השריפות היו באזורים הרריים בבית שמש, בירושלים וביהודה והשומרון.

בסמכותה של הרשות הארצית לכבאות ולהצלה, להוציא צו הפסקת פעילות מנהלי לכל עסק שקיים בו חשש לאירוע של כבאות והצלה. נציב כבאות והצלה יכול לדרוש מחברות האוטובוסים התקנת מערכות גילוי וכיבוי אש באוטובוסים ולאיים במימוש הסמכויות הניתנות לו בחוק.

עד היום התקינו מפעילי תחבורה ציבורית בודדים, דוגמת נתיב אקספרס, קווים ומטרופולין, מערכות לכיבוי אש. עלות מערכת שכזו נעה סביב 10,000 שקלים - כאחוז אחד מעלות האוטובוס כולו. במסגרת מכרזי ההפעלה החדשים מקבלות החברות תוספת ניקוד על התקנת המערכות.