חרוץ כתמר יפרח

טענות שהעלו צדדים נגד שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מאיר יפרח, הביאו את שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, להפליג בשבחו של יפרח ולהעלות על נס את חריצותו (יום ד', 7.5.14).

ב-4.12.13 קיים יפרח ישיבת סיכומים בעל-פה בעניין בו מעורבים בני משפחת מיטרי. כעבור 20 יום קיבלו הצדדים את תמליל הפרוטוקול המוקלט, כעבור שישה ימים עלה הפרוטוקול ל"נט המשפט" וב-5.1.14 נתן יפרח את פסק דינו. מיטרי טענו, כי יפרח לא הקציב להם את עשרת הימים הקבועים בחוק למתן הערות על הפרוטוקול, וכי נפלו בתמליל לא פחות מ-195 טעויות - אך הוא התיר לתקן 52 בלבד.

עמית אומר, כי אינו מבין מה מיטרי רוצים מיפרח. ראשית, חלפו עשרה ימים ממסירת הפרוטוקול לצדדים ועד פרסום פסק הדין. שנית ועיקרית, החוק אינו מחייב את בית המשפט להמתין עשרה ימים אחרי כל ישיבה בטרם יתן החלטה או פסק דין. "אדרבה, למערכת המשפט ולצרכניה אינטרס כי פסקי דין יינתנו על אתר או תוך זמן קצר לאחר תום הראיות או לאחר שמיעת הסיכומים, וככל שבית המשפט גם שומע סיכומים בעל פה בתום שמיעת הראיות או תוך זמן קצר לאחר מכן, הרי זה משובח.

"ובכלל, אני מתקשה להבין את תרעומתם של המבקשים על כך שבית משפט קמא נתן פסק דינו תוך 30 יום לאחר שמיעת הסיכומים בעל פה, כאשר הדברים טריים בזכרונו, ושמא אף ערך תרשומת פנימית שעה שהצדדים סיכמו בפניו בעל פה. הצגת הדברים על-ידי המבקשים, כאילו בית המשפט נתן פסק דינו תוך 4 ימי עבודה בלבד מאז הסיכומים - וגם בכך איני רואה כל פגם - היא הצגה מעוותת של הדברים, באשר יש להבחין בין מועד עליית הפרוטוקול למערכת 'נט המשפט', לבין המועד בו נשמעו הסיכומים".


"ראוי לכל שבח"


עמית ממשיך: "המבקשים התרעמו בבקשתם על כך שבית משפט תיקן ביוזמתו פרוטוקולים קודמים, וגם בנקודה זו אני מתקשה להבין את תרעומתם. כשלעצמי, אין לי אלא להביע הערכתי לחריצותו המופלגת של בית משפט קמא, שטרח ובדק ותיקן ביוזמתו את תמלילי ההקלטות.

"המבקשים אף הלינו על כך שבחמשה דיוני קדם משפט שנערכו בפני בית משפט קמא, לא נכחה קלדנית מטעם בית המשפט והפרוטוקולים נרשמו על-ידי השופט יפרח בעצמו. גם כאן, אין לי אלא להביע הערכתי לשופט יפרח, על כך שלא ביטל זמנם של הצדדים ולא ביטל ישיבה עקב היעדרותה של קלדנית, אלא נטל המקלדת לידו. אף אני 'חטאתי' בהקלדה ביושבי בערכאות הדיוניות בהעדר קלדנית זמינה, ומעולם לא הלין בעל דין על כך, נהפוך הוא".

עמית טרם סיים: "איני סבור כי בית משפט קמא אמור להשחית את זמנו בתיקון כל שגיאה ושגיאה בתמליל ההקלטה. למיטב ידיעתי, מרבית השופטים אינם נוהגים לעבור על תמלול ההקלטה, בשל הזמן הרב הכרוך בכך, ואם בית משפט קמא מצא לעשות כן ביוזמתו ובזמנו, הוא ראוי לכל שבח, ובוודאי שלא לבליסטראות שהטיחו בו המבקשים על כך שלא נעתר לכל 195 התיקונים שנתבקשו.

"העובדה כי בית משפט קמא תיקן גם שגיאות הקלדה, כאשר עבר על התמליל, אינה מחייבת אותו לעבור ולאשר גם כל אחד מ-127 תיקוני ההקלדה מתוך 195 התיקונים שביקשו המבקשים. רשאי היה בית המשפט לומר 'עד כאן' - לא די בכך שהקדשתי מזמני היקר ותיקנתי חלק מטעויות ההקלדה, איני נדרש להשחית עוד מזמני להגהה מושלמת של תמליל ההקלטה, משל בעריכה לשונית עסקינן".

עמית מסכם באומרו שמדובר בבקשה קנטרנית, ואף שהוא דוחה אותה בלא שהתבקשה תגובה - הוא מחייב את מיטרי בהוצאות של 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה. את הבקשה הגישו עוה"ד איתן ארז ותמי בן-עמי.