חברת החשמל השקיעה קרוב לחצי מיליארד שקל במערכת מחשב לניהול כולל של עבודתה - אך עשור לאחר תחילת הפרויקט, חלקים מרכזיים ממנו טרם הופעלו או הופעלו בצורה חלקית. אחת הסיבות: התנגדות של ועד העובדים. כך מגלה (יום ד', 14.5.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
ERP היא מערכת מידע כוללת לניהול תהליכי העבודה והמשאבים בארגון, המבוססת על חבילת תוכנה מקיפה ורחבה. בשנת 2002 החלה חברת החשמל בפרויקט להקמת מערכת כזו, ועד סוף 2012 השקיעה בו 442 מיליון שקל. הפרויקט צפוי להימשך לפחות עוד שבע שנים.
תוכנית היישום המקורית התפרסה על פני ארבע שנים (2006-2002) וכללה שלושה שלבים. ב-2005, זמן קצר לפני המועד שנקבע להפעלת שלב א', נתקל הפרויקט בהתנגדות של ועד העובדים ונעצר למשך שלוש שנים, בעלות של 5 מיליון דולר. ב-2008 הופעלו המודולים בתחומי משאבי אנוש, כספים ולוגיסטיקה (שנכללו בשלבים א' ו-ב'), ובוטל שלב ג' של הפרויקט - בלי אישור ועדת ההיגוי שלו.
ב-2010 אישרה חברת החשמל תוכנית המשך לפרויקט, שכללה הרחבת מודולים קיימים והפעלת מודולים חדשים שנכללו במקור בשלב ג'. ב-2013 הכין אגף מערכות מידע ותקשוב (אמ"ת) בחברת החשמל תוכנית רב-שנתית חדשה ליישומי ה-ERP לשנים 2020-2013, שהיקפה הכספי 320 מיליון שקל.
ועדת ההיגוי לא התכנסה
במסגרת הפרויקט הוחלפו, עד יוני 2013, 54 מערכות בלבד במקום 108 שיועדו להחלפה מלכתחילה. אמ"ת לא הביא לבחינה ולאישור של ועדת ההיגוי העליונה של הפרויקט את השינוי במספר המערכות שיוחלפו. משום כך גם לא נבחנו השלכות השינוי, לרבות העמידה ביעדי הפרויקט.
ועדת ההיגוי העליונה של הפרויקט לא התכנסה במשך שנתיים, מפברואר 2010 ועד פברואר 2012, וכן לא התכנסה במשך שנה וחצי - מפברואר 2012 ועד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2013. הוועדה לא אישרה את תוכנית העבודה השנתית של הפרויקט ואת תקציבו לשנים 2011 ו-2013 ולא קיימה בקרה על יישום תוכנית העבודה השנתית ועל מימוש התקציב לשנת 2012.
עד סוף 2009 נוצלו 99% מתקציב הפרויקט, אף שחלק גדול מתכולות המערכת טרם בוצעו באותה העת. לדוגמה, מערכות הגזברות, הדלקים והתחבורה לא יושמו כלל, ויישומם של תחומים אחרים, כגון תחזוקה וניהול פרויקטים, לא הסתיים. הניצול המלא של תקציב הפרויקט למול הביצוע החלקי של תכולותיו משמעו חריגה מהתקציב. אמ"ת לא הביא לאישורה של ועדת ההיגוי העליונה את השינויים בתקציב.
אף שהגשת דוחות כספיים מבוקרים לפי מרכזי רווח הייתה אחת מהמטרות המרכזיות של הפרויקט, ואף שהיא נדרשת בתקנות משק החשמל וברשיונות החברה, הדבר לא מומש במערכת ה-ERP, בין היתר בשל התנגדות ועד העובדים. מנכ"ל חברת החשמל דאז לא דיווח במאי 2003 לדירקטוריון החברה על החלטתו ליישם את מערכת
ה-ERP ללא מרכזי רווח מבוקרים. אמ"ת דיווח לוועדת הביקורת של הדירקטוריון על החלטת המנכ"ל דאז רק באוקטובר 2004, מועד שבו לא ניתן היה לשנות אותה.
תחום הדלקים לא מוחשב
עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2013, לא יושם במלואו פתרון מחשובי כולל לניהול תחום הדלקים בחברת החשמל, לרבות לניהול תהליך רכש הדלקים; זאת אף שהוצאות הדלקים היו ההוצאה התפעולית הגדולה ביותר של חברת החשמל בשנים 2011 ו-2012 (12.9 ו-19.5 מיליארד שקל בהתאמה), ואף שכבר בסקר סיכוני מעילה והונאה מ-2009 הומלץ להעביר את מערכת הדלקים לתשתית ה-ERP או לגבש פתרון מחשובי אחר. יצוין, כי תחום הדלקים נועד להיות מיושם עוד ב-2006 בשלב ג' של הפרויקט.
צוות בדיקת הישימות מ-2006 החליט שלא ליישם את תחום הגזברות במערכת ה-ERP והמליץ לפתח ממשק בין מערכת הגזברות לבין מערכת ה-ERP לביצוע תשלומים. אמ"ת לא הביא החלטה זו לבחינה ולאישור של ועדת ההיגוי העליונה. בעוד שההחלטה מ-2006 שלא לכלול את תחום הגזברות ב-ERP יושמה מיד, אפיון המנשק בין מערכת הגזברות לבין מערכת ה-ERP לביצוע תשלומים החל רק ב-2011 - חמש שנים מאוחר יותר.
בפרק ההמלצות אומר המבקר: "על הנהלת חברת החשמל לשפר את הבקרה של ועדת ההיגוי העליונה על הפרויקט על-ידי כינוסה בתדירות שתאפשר בקרה שוטפת על תכנונה וביצועה של תכולת העבודה של הפרויקט במסגרת לוחות הזמנים והתקציב שקבעה הוועדה; לנהל תקציב השקעה כוללת לפרויקט, כנדרש בנוהלי החברה; לפעול ליישום מרכזי רווח במערכת ה-ERP על-מנת לאפשר הגשת דוחות כספיים מבוקרים ליחידות העסקיות; להשלים את פיתוח המערכת לניהול תחום הדלקים, לרבות יישום תהליך רכש דלקים מובנה; לקיים בחינה מחודשת של מסקנות בדיקת הישימות של תחום הגזברות מ-2006 לגבי נושאים אחרים בתחום זה, נוסף על נושא התשלומים, ולפעול באופן שיבטיח את יישום נושא התשלומים במערכת ה-ERP לפי לוח הזמנים שנקבע".