שירות בתי הסוהר אינו עומד ביעד שהציב לעצמו, ולפיו ישים דגש על פעולות שיקום שיקטינו את הסיכוי שאסיר משוחרר יחזור למעגל הפשע. הכשלים מקיפים גם את הרשות לשיקום האסיר. כך אומר (יום ד', 14.5.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
במאי 2012 נקבע בפקודת השב"ס, כי "אסיר... ישולב בפעילויות שיקום, ככל שיימצא מתאים לכך, במועד, בהיקף ובתנאים כפי שייקבעו בתקנות ובפקודות השירות". ואולם, נכון לספטמבר 2013, טרם נקבעו התנאים לשילוב אסירים בפעילויות השיקום בתקנות ובפקודות השירות. השב"ס קבע את הפחתת העבריינות המועדת והחוזרת-על-עצמה בתוכנית העבודה לשנים 2013-2009, אך לא הציב יעדים שיאפשרו לו למדוד את מידת הצלחתו בכך.
מספר גדול של אסירים הסובלים מבעיות התמכרות לסמים ו/או לאלכוהול אינם מקבלים טיפול שיקומי לבעייתם; המחלקות הטיפוליות שנועדו לאסירים מכורים אינן מאוכלסות במלואן. בשנת 2012 שולבו במערך לשיקום מונע פחות משליש מעברייני המין שנמצאו באחריות שב"ס (1,134), תוך ניצול חלקי של האמצעים הקיימים. באותה שנה היו בשב"ס ארבעה אגפי שיקום, ובהם מקום ל-173 אסירים -אך הם אוכלסו ב-120 בלבד.
בשנת 2012 הועסקו כ-2,450 אסירים בתעסוקה יצרנית בלבד, זאת אף על-פי ששב"ס הציב בתוכנית הרב-שנתית יעד של העסקת 3,000 אסירים. שיעור האסירים שלא שולבו בפעילויות השיקום בכל בתי הסוהר הגיע בסוף 2012 ל-38%. בחמישה מבתי הסוהר שיעורם עלה על 40%, ובאחד מבתי הסוהר הוא היה יותר מ-65%.
בשנת 2011 הועסקו יועצי הרשות לשיקום האסיר (רש"א) ב-15 משרות, נפגשו עם כ-4,800 אסירים והכינו 1,900 תוכניות שיקום. למרות ההחלטה להרחיב פעילות זו, בשנת 2012 היו 14 משרות של יועצי רש"א והם נפגשו עם 4,100 אסירים והכינו רק 1,500 תוכניות שיקום. גם בתחום ייעוץ התעסוקה המגמה הפוכה מן התוכניות: 885 אסירים משוחררים קיבלו ייעוץ ב-2012, לעומת 900 שנתיים קודם. מספר המטופלים בהוסטלים לאסירים משוחררים ירד באותה תקופה מ-330 ל-250.
מדי שנה משתחררים מבתי הסוהר 7,300 אסירים. רק עבור כרבע מהם, אלה העומדים בפני ועדת שחרורים, נבנית תוכנית להמשך השיקום ושמירה על הרצף הטיפולי, ואילו 5,500 מהאסירים המשתחררים אינם מקבלים תוכנית המשך לשיקום בקהילה.
לסיכום אומר המבקר: "למרות הידע והניסיון הנצברים בדבר ההכרח ברצף טיפולי-שיקומי גם לאחר השחרור מבית הסוהר, מרבית האסירים המשוחררים אינם מטופלים כראוי עם יציאתם לחברה, ותהליך השיקום נפסק. מצב זה לעתים מוריד לטמיון את הפעולות והמשאבים שהושקעו בתוכניות השיקום של האסירים בבית הסוהר ופוגע במאמצים לצמצם את מספר האסירים המשוחררים החוזרים למעגל הפשיעה.
"לפעילות השיקום ערך מוסרי, חברתי וכלכלי גבוה. על המשרד לביטחון הפנים, בשיתוף משרד הרווחה, שב"ס ורש"א, לפעול להסדרת התנאים בתקנות בתי הסוהר לשילוב אסירים בפעולות שיקום, אשר יהיו אבן בוחן להערכת עבודת השיקום. כמו-כן, על גופים אלה לגבש מדיניות לאומית-רוחבית בעלת יעדים ומדדים משותפים, שתכלול את כל הרצף הטיפולי-השיקומי, ולעקוב אחרי ביצועה".
