"פרטיותם של עורכי הדין אינה שונה מפרטיותם של אזרחים מן השורה ואין הם חסינים יותר מאחרים מפרסום שמם כבעלי דין - כל עוד לא הציגו הבחנה קונקרטית שתצדיק לנהוג בהם בדרך שונה במקרה כזה או אחר". כך אומר (26.5.14) שופט בית משפט השלום בכפר סבא, מיכאל קרשן.
קרשן ביטל צו שאסר לפרסם את העובדה, כי עו"ד אייל אבולעפיה הגיש תביעת נזיקין נגד המשטרה בשל טיפולה הלקוי בתלונתה של בת-זוגו לשעבר נגדו. אבולעפיה תבע 75,000 שקל, אך
קרשן פסק לטובתו 4,000 שקל בלבד. בעיצומו של חג הפסח, ביקש וקיבל אבולעפיה מהשופטת
איטה נחמן צו זמני שאסר לפרסם את שמו, אך קרשן ביטל אותו.
אבולעפיה טען, כי תלונתה של בת-הזוג כאילו פרסם תמונות עירום שלה, מהווה פגיעה חמורה בפרטיותו המצדיקה איסור פרסום. קרשן דוחה טענה זו: "בכך יש פגיעה מסוימת, קלה כנוצה, בפרטיות התובע. אלא שבפסק הדין נאמר במפורש כי התלונה שהובילה למעצרו של התובע הסתיימה בסגירת התיק מחוסר אשמה. עוד נאמר כי שתי בקשות לצווי הטרדה מאיימת שהגישה המתלוננת - נדחו.
"כל המעיין בפסק הדין אינו יכול להתרשם כי תלונותיה של המתלוננת נגד התובע נמצאו מוצדקות, ההפך הוא הנכון. יתר על כן, הליך מעצרו של התובע התנהל בפומבי ומעולם לא נתבקשה בקשה לאיסור פרסום שם התובע בקשר אליו. הנה כי כן, הציבור יודע (או, כל הפחות, יכול לדעת) כי התובע נעצר ושוחרר".
כאמור, קרשן דוחה את טענתו של אבולעפיה, לפיה עובדת היותו עורך דין מצדיקה הגנת מיוחדת. לדעת קרשן, ההפך הוא הנכון: "בפסק הדין נמתחה ביקורת על התובע בשני אופנים: בנוגע לכך שלא הקטין את נזקו וכן ביחס לאופן בו ניהל את ההליך. לביקורת זו נלוו תוצאות: הפיצוי שנפסק לתובע הופחת. במצב דברים זה יש לקבל את טענת המדינה כי גובר העניין הציבורי דווקא בפרסום שם התובע. הנה כי כן, מעבר לטעמים הרגילים העומדים בבסיס עקרון פומביות הדיון, קיימת הצדקה מיוחדת במקרה דנן לחשוף את שם התובע". אבולעפיה חויב בתשלום הוצאות בסך 1,000 שקל.
