שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, גזר (יום ה', 19.6.14) שש שנות מאסר בפועל וקנס של 500,000 שקל על ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, במשפט הולילנד. לופוליאנסקי הוא הנאשם האחרון שדינו נגזר בבית המשפט המחוזי.

לופוליאנסקי הורשע בקבלת שוחד בסך 2.5 מיליון שקל מיזמי הולילנד, באמצעותו של שמואל דכנר ובמימונו של הלל צ'רני. הרוב המכריע של השוחד התקבל בצורת תרומות ליד שרה, הארגון שהקים לופוליאנסקי ועמד בראשו. סכום נוסף הועבר לישיבה בראשות בנו, יצחק.

בגזר הדין שב רוזן על אמירותיו החריפות בנוגע לעבירת השוחד, אשר לדבריו מזהמת את השירות הציבורי. נותן השוחד הוא איש מושחת ומשחית, ומקבל השוחד פועל בבוגדנות באמון שניתן בו, אמר. לצד זאת, ציין רוזן לטובה את תרומתו של לופוליאנסקי לכל אורך חייו לטובת הציבור כולו. "הוא הקדיש את חייו למעשי צדקה וחסד", קבע. "הוא לא ביקש ליהנות ממטעמי החיים ובוודאי שלא להנעים את זמנו". הוא שיווה לנגד עיניו את המטרות הנעלות של יד שרה, ולמענן היה מוכן לעבור את הגדר ולשקוע בפלילים, חזר רוזן על דבריו בפסק הדין.

לצד זאת אמר רוזן, כי כספי השוחד שימשו להגדלת כוחו, שכן הוא זכה לתפקידים ציבוריים רמים בזכות פועלו ביד שרה, שהיא נשמת אפו. במיוחד ציין רוזן את קרבתו של לופוליאנסקי לרב שלום יוסף אלישיב, בזכות פעילותו זו. עוד אמר רוזן, כי הקמת בית הכנסת ביד שרה והתרומה לישיבת בנו, אין להן שום קשר למטרות הנעלות של יד שרה.

"כספי השוחד לא נחתו באמתחתו, אבל היו עבורו יקרים מפז", הוסיף רוזן. "דינם של בכירים ורמי מעלה ראוי להיות קשה מדינם של חלכאים ושל אזרחים מן השורה. הצלחתו שימשה מצע נוח לביצוע השוחד, והוא פעל בביצת דומן ושחיתות. על כך הוא ראוי לענישה מחמירה, שיהיה בה כדי לקעקע את השחיתות שפשתה במקומותינו".

רוזן הזכיר, כי ציין בבית המשפט את החמלה המתחייבת בעניינו של לופוליאנסקי בשל מצבו הרפואי, ולצד זאת - את חוות הדעת של השב"ס לפיה ניתן לכולאו. הוא קבע, כי לא ניתן לקבוע שמצבו הרפואי של לופוליאנסקי מונע את מאסרו בפועל, וזאת לאחר שנתן את המשקל לנסיבות ביצוע העבירות ומצבו הרפואי, ולכן החליט לחפוף את העונשים. הוא הדגיש, כי על המדינה לשוות לנגד עיניה את החוק, לפיו ניתן לשחרר בכל עת אסיר על תנאי לאור מצבו הרפואי.

התביעה ביקשה לגזור על לופוליאנסקי מספר שנות מאסר, תוך שהיא אומרת שניתן להסתפק בחלקו הנמוך של המתחם שהציעה. זאת, תוך התחשבות הן בכך שהכספים לא הגיעו לכיסו של לופוליאנסקי והן במצבו הבריאותי הקשה. ההגנה ביקשה להימנע ממאסר בפועל, בהציגה חוות דעת רפואית לפיה המאסר יסכן את חייו של לופוליאנסקי. על כך השיבה המדינה באומרה, כי שירות בתי הסוהר ערוך לטפל בלופוליאנסקי וניתן לאשפזו בבית החולים של השירות. ההגנה טענה, כי אין בכך כדי לתת מענה לבעיותיו הרפואיות.