במהלך האסיפה השנתית של התאחדות התעשיינים שהתקיימה ביום 22.01.09 פרס ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו את עיקרי תוכניתו הכלכלית לחילוץ המשק מהמשבר החריף אליו נקלע בשנה האחרונה. במרכז התוכנית הפחתה דרמטית בנטל המס במשק בכלל ובנטל המס על ציבור השכירים בפרט.

יצוין, כי בתוכנית הכלכלית החדשה של נתניהו שני שלבים:

א) בשלב הראשון תבוצע הפחתה משמעותית, מייד לאחר מועד הבחירות, של 8 מיליארד ש"ח במס ההכנסה. הפחתת המסים חסרת התקדים תתמקד בציבור השכירים המשתכר בין שכר המינימום לבין 15 אלף ש"ח ברוטו לחודש. ברקע להחלטת נתניהו להפחית את המס דווקא לציבור השכירים, הנמנה עם המעמד הבינוני ומטה, עומדת הנטייה השולית הגבוהה של השכבות הנמוכות ושכבות הביניים לצרוך מתוך הכנסתם. בכך תינתן זריקת מרץ אגרסיבית של צריכה פרטית, אשר תניע את ענפי המסחר והשירותים (תיירות פנים, תקשורת, מזון והסעדה, ריהוט, פיננסים, ביטוח, פרסום וכדומה) ותסייע לבלום את גל הפיטורים הענק המאיים על המשק כולו.

יודגש, בהקשר זה, כי בענפי המסחר והשירותים עובדים מרבית השכירים במשק וכי ענפים אלה תלויים מאוד בהיקף הצריכה הפרטית. ללא זריקת מרץ לצריכה הפרטית עלול גל הפיטורים במשק להגיע לרבבות עובדים. עובדים מפוטרים אלו יביאו להעמקת המיתון והארכתו בשנים ארוכות. כל מי שזוכר את המיתון הכבד של ראשית שנות ה-2000, שהביא למאות אלפי מובטלים, יודע היטב כי אין מדובר באזהרת סרק.

ב) בשלב השני תבוצע הפחתה נוספת, רב-שנתית ומדורגת לאורך 4 שנים, של שיעורי המס השוליים, כך ששיעור מס ההכנסה המרבי (כולל ביטוח לאומי ומס בריאות) לא יעלה על 35% (בהשוואה ל-46% השנה) ואילו שיעור מס החברות יופחת עד לשיעור של 18% (בהשוואה ל-27% השנה).

חשוב לדעת, כי ההפחתה הדרמטית בנטל המס תגדיל באופן זמני את הגירעון הצפוי בתקציב המדינה. הגידול הצפוי בגירעון בתקציב המדינה לשנת 2009 יסתכם בכ-1% תוצר ובכך צפוי הגירעון הכולל בתקציב להסתכם בכ-6% תוצר. סכום נכבד לכל הדעות. אולם, יאמר כבר עתה: אנו יכולים בהחלט לעמוד בגירעון בהיקף זה בפרט לאור העודפים הגדולים שיצרה תוכניתו הכלכלית הקודמת של נתניהו, כמו גם נטל החוב הלאומי הנמוך היסטורית שהשיגה אותה תוכנית. לנתניהו וצוותו מכל מקום כל הניסיון הנדרש לניהול ממשלה במצב זה.

זאת ועוד, שיעור גירעון של 6% בשנת 2009 לא יהיה חריג בהשוואה מערבית אלא אף יהיה נמוך משיעור הגירעון הצפוי במשקים מערביים רבים. אף זאת, כפועל יוצא מהמשבר העולמי אך בייחוד כתוצאה מצעדי התגובה נגד המשבר שנקטו ממשלות רבות, שהפגינו נחישות ויכולת הנהגה.

בתוך-כך, יוזכר, כי במדיניות כלכלית דומה נקטו נתניהו וצוותו בהצלחה מרשימה במהלך השנים 2003-2005. כך, לדוגמא גם אז הגיע הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2003 (השנה הראשונה להפעלת המדיניות) לשיעור של כ-6% תוצר, כאשר כבר בסוף אותה שנה נחלץ המשק מהמיתון הכבד (שהיה אגב המיתון החמור בתולדות המדינה) והחלה תקופת הצמיחה הארוכה והחזקה בתולדותינו.

במסגרת השלב השני של התוכנית דאז הופחתו שיעורי המסים באופן חסר תקדים: משיעור של 62.5% במס ההכנסה לשיעור של 46% היום ואילו מס החברות הופחת משיעור של 36% ל-27% היום. הפחתה דומה נדרשת גם היום.

יודגש, כי תוצאות המדיניות הכלכלית שהנהיג נתניהו במרס 2003 לא אחרו להגיע. לא זו בלבד שהמשק צמח בשיעור מצטבר של כ-30% מאז, אלא שהגירעון הממשלתי נסגר לחלוטין (בעקבות הצמיחה גדלו הכנסות המסים באופן שפיצה באופן מלא על הפחתת שיעורי המס), נטל החוב הלאומי צנח לשפל היסטורי (משיעור של למעלה מ-100% תוצר לרמה הנוכחית של 76% בלבד) והחשוב מכל: גל הפיטורים העצום שתקף את המשק התהפך ונוצרו למעלה מ-400 אלף מקומות עבודה חדשים (מרביתם בענפי המסחר והשירותים) והכול בפחות מחמש שנים.

בשולי הדברים יובהר, כי לצד המנוע רב-העוצמה של הפחתות מסים יופעלו מנועי עזר נוספים ובהם יוגדל תקציב המחקר ופיתוח של המדען הראשי לתמיכה בתעשיות הייטק, תיושם תוכנית לפתרון מצוקת האשראי בכלים שלא אפרטם במאמר זה, תבוצענה רפורמות מקיפות במינהל מקרקעי ישראל ובמערכת החינוך ועוד.

למשמע התוכנית החדשה שאלו מספר פוליטיקאים סקפטיים האם היא ניתנת ליישום. תשובתי להם ולציבור חד-משמעית: לא זו בלבד שהתוכנית ישימה, אלא שהיא כבר מומשה בהצלחה לנגד עיניכם אך לפני שנים אחדות. יתירה מזו, אין דרך אחרת וחבל כי עיקריה לא יושמו כבר בתחילת המשבר.