חברת yes לא תקבל תשלום מהערוצים הייעודיים - ברוסית, בערבית וערוץ המוזיקה - על העברת שידוריהם. כך קבע בג"ץ (יום א', 20.7.14), בדחותו את עתירתה של yes נגד החוק המחייב אותה להעביר בחינם ערוצים ייעודיים.
במקור הייתה yes אמורה לקבל תשלום מערוצים אלו, אך היא קיבלה רק פעם אחת מקדמה של 250,000 של מערוץ 9 ומערוץ 24 (הערוץ הערבי, ערוץ 30, לא היה קיים באותה עת). הכנסת קבעה בשנת 2010 - בהצעת חוק פרטית בה תמכה הממשלה, למרות התנגדות משרד התקשורת - שערוצים אלו ישודרו בחינם הן ב-yes והן בהוט.
בעתירתה טענה yes, כי מדובר בפגיעה בלתי חוקתית בזכות הקניין שלה, וכן העלתה טענות נגד הליך החקיקה. המשנה לנשיא
מרים נאור דנה בעיקר בטענה הראשונה, בעוד לגבי השנייה ציינה, כי התערבותו של ביהמ"ש העליון בהליכי החקיקה היא מצומצמת ביותר - ומקרה זה אינו נמנה על אלו המצדיקים אותה.
חשיבות הערוצים הייעודיים
נאור מייחדת חלק ניכר מפסק דינה לדיון בשאלה העקרונית, האם מה שמכונה "הקניין החדש" זכאי גם הוא להגנה חוקתית. מדובר בזכויות קניין המוענקות בידי המדינה, להבדיל מהקניין הקלאסי שהוא תוצר מעשיו של הבעלים. הכנסת טענה שהגנה על זכויות כאלו תפגע ביכולתו של הרגולטור להסדיר את השוק באופן אפקטיבי ולשמור על האיזון בו.
נאור אומרת, הגם שהיא מדגישה שאין המדובר עדיין בפסיקת-רוחב מחייבת, כי זכויות של "קניין חדש" ראויות גם הן להגנה. היא מנמקת: "אם תאמר שמה שמכונֶה קניין חדש אינו בגדר קניין - לא יהיה מקום להמשך הבחינה החוקתית. בית המשפט לא יוכל להושיט סעד חוקתי גם במקרה של פגיעה קשה ולא מידתית, מה שיתיר לרגולטור מרחב תמרון בלתי מוגבל ויותיר את הנפגע ללא סעד".
לאור זאת, בוחנת נאור האם הפגיעה בזכות הקניין של yes עומדת בתנאים שנקבעו בחוק יסוד
כבוד האדם וחרותו, ומסקנתה חיובית. לדבריה, שידור ערוצים ייעודיים משמש לתכלית ראויה, "בהיותם צינור מרכזי להעברת מסרים עבור אוכלוסיות מסוימות בחברה. לערוצים אלו תפקיד בעיצוב תמונת המציאות של אזרחי המדינה המשתייכים למגזרים שאליהם ערוצים אלו מיועדים".
פגיעה קטנה מאוד
המבחן העיקרי הוא שאלת מידתיות הפגיעה, וגם כאן סבורה נאור שאין מקום להתערבות בג"ץ. לדברי נאור, "בית המשפט אינו מתערב בשיקוליו של המחוקק, ואינו קובע האם 'החוק הוא טוב, יעיל, מוצדק'. למחוקק מוקנה מתחם שיקול-דעת בבחינת החלופות האפשריות ובבחירה בינן. מתחם זה מכונה גם 'מתחם מידתיות' או 'מתחם הגבלה'. מתחם זה הוא רחב במיוחד בענייני משק וכלכלה. הרשות רשאית 'לנוע' בתוך מתחם זה, ולבחור את הפתרון הכלכלי הראוי בעיניה".
במקרה הנדון, ממשיכה נאור, מדובר בפגיעה קטנה מאוד ב-yes. החברה אומנם ציינה שמדובר באובדן הכנסות של 14 מיליון שקל מהערוץ הרוסי ו-2 מיליון שקל מכל אחד מהערוצים האחרים, אך נאור מציינת שמדובר רק ב-0.125% מהכנסותיה. yes יכולה לפצות את עצמה על-ידי העלאת דמי המנוי בחצי שקל לשנה. לכן, התועלת ממתן הפטור עולה על הנזק שנגרם ל-yes והפטור הוא חוקתי.
השופטים
צבי זילברטל ו
אסתר חיות הצטרפו לפסק דינה של נאור, אם כי חיות לא קיבלה את עמדתה בנוגע להגנה על "הקניין החדש". את yes ייצגו עוה"ד ליאור פורת ואסף אבטובי, את הכנסת ייצג עו"ד גור בליי, את המדינה ייצג עו"ד ענר הלמן, את הערוצים הייעודיים ייצגו עוה"ד
דב אברמוביץ, אלי ארביב, אמיר ונג ואורי גור-אריה, ואת הוט - שתמכה בעתירה וביקשה להחיל את הפסיקה גם עליה - ייצג עו"ד נתי אגמון.
