ככל שמעמיקה ומחריפה המלחמה בעזה שאינה מצטמצמת עוד אל תוככי הביטוי המכובס והמצומק מכפי מידותיה האמיתיות, הקרוי "מבצע צוק איתן" - כך הופכות ההתבטאויות נגד מלחמה זו וגילויי שמחה על מות חיילי צה"ל במלחמה, בקרב מי מאזרחי המדינה לצורמות וקשות עד לבלתי נשוא עוד. ברשימתי, יום אתמול (יום ג', 22.7.14), כתבתי שמן הראוי הוא, כי כל עוד הקרבות נמשכים בעזה, הרי אין מקום להפגנות בעד ונגד מלחמה וגם/או אין למתוח ביקורת פוליטית על מהלכיה. והנה בשידור משדר טלוויזיוני שיוחד למלחמה ארורה זו - שמעתי מפיו של שדר משחקי הכדורגל האהוד, זוהיר בהלול דברים שלא ציפיתי שמוע מפיו. זוהיר בהלול שהפך לדמות מיתולוגית והונצח באחד ממערכוני "הגשש החיוור" - התבטא נגד "סתימת פיות" וליתר דיוק, נגד "הזכות למתוח ביקורת", בתקופת המלחמה. הגם אתה, מי שהלשון העברית, בת בית לך, לצד צרינו? הגם אתה, שדר צח לשון ובעל שליטה מופלאת, בשפה העברית? האם חושב אתה כי קיימת זכות למחאה בעניין המלחמה, הסובב והנסבב סביבה, כעת, שעה שנמשך הקטל ושפך הדמים?
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
