אקוניס: "לא קרובים להפסקת אש"

כתובות גרפיטי אנטישמיות על בתי כנסת ורכוש של משפחות יהודיות הן רק חלק מהביטויים התורמים לחשש ההולך וגובר לתקיפות שנאה כלפי יהודים, במהלך המלחמה המתרחשת בעזה.

ככל שנוקפים הימים ומתברר לכל, כי מה שקרא והכתיר צה"ל בשם המכובס: "מבצע צוק איתן", הופך - אט אט, אבל בטוח - למלחמה, מתרבות הפגיעות - ובכללן פגיעות באזרחים חפים מפשע. אין כוונת הדברים, בהכרח, למי הנפגעים - בשוגג - מהפצצה אווירית או מהרעשת ארטילריה. הדברים מכוונים - בעיקרם - לענישה מודעת שמטילה ממשלת ישראל, אם במישרין ואם בעקיפין, באמצעות גורמי אכיפה שלה, דוגמת צה"ל ואחרים, על גורמים הקשורים לטרור הפלשתיני, אם בדרך של סיוע ישיר ואם בעצם העובדה, שמדובר במשפחותיהם של מחבלים וטרוריסטים אחרים.

אנו נמצאים כעת במלחמה. זו המלחמה בה' הידיעה. מלחמת קיום צודקת. מלחמה באויב אכזרי שאיבד צלם אלוהים. אויב שכל מטרתו היא להשפיל ולהכניע ולחרף את העם היהודי ואת מדינת היהודים.

המלחמה שהתחילה נמשכת ואיתה הדיבורים על הפסקת אש מיידית. הירי של החמאס ממשיך ומכוון להרג אזרחים דבר שצריך להיות מוגדר כפשעים נגד האנושות. מחבלים נשלחו להרוג על-מנת לזכות בתמונת ניצחון ובמקביל טעויות מבצעיות בודדות של צה"ל ופגיעה בחפים מפשע מקבלות עיוות תקשורתי ותודעתי עולמיעל-מנת להציג את ישראל ככובש אכזרי. המלחמה הנוכחית, מלמדת שוב,על רגישות רבה לחיי חיילים ולתוכן של החלטות צבאיות. שורשי מדיניות זו מתחילים במלחמת לבנון הראשונה. ממשלת פרס אישרה עסקה של שיחרור 1150 מחבלים עבור 3 שבויים.בהמשך בממשלת אולמרטאושרה את עסקת גולדווסר ורגב ז"ל שהייתה יותר מאוזנת מבחינת החזרת מחבלים תמורת גופות החיילים. שוב החלקנו במידרון החלקלק .כאשר ממשלת נתניהו שיחררה למעלה מאלף אסירים ביטחוניים תמורת חייל בודד בעסקת שליט.