המועצה המקומית כפר ורדים תקים מקווה ביישוב בתוך שנה וחצי. כך קובע (יום ג', 9.9.14) בית המשפט העליון, בהתערבות נדירה בשיקול דעתה של רשות מקומית.
השופט
עוזי פוגלמן הפך את החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה עתירה שביקשה לשנות את החלטת המועצה להימנע מהקמת המקווה. נשות היישוב משתמשות כיום במקוואות ביישובים סמוכים, אך פוגלמן אומר שאין בכך משום פתרון לטבילה בלילות שבת וחגים - משום שאותם מקוואות אינם במרחק הליכה. לכן, אין מדובר בהכבדה בלבד אלא בשלילה מוחלטת של אפשרות הטבילה בימים אלו - ומכאן שהחלטת המועצה שלא להקים מקווה ביישוב אינה סבירה.
פוגלמן אומר: "מצוות הטבילה היא חלק אינטגראלי מחייה של אישה יהודיה נשואה ושומרת מצוות, ומהווה חלק בלתי נפרד מפולחנה הדתי וממימוש זהותה ומנהגיה. היא קשורה במהותה לזכות לחופש דת ופולחן, אשר הוכרה במשפטנו כזכות יסוד הנתונה לכל אדם בישראל, אם כי טרם נקבע בפסיקתנו כי זכות זו מקימה חובה פוזיטיבית על המדינה להקצות משאבים ציבוריים לצורך אספקת שירותי דת".
פוגלמן דחה את טענת המועצה, לפיה מדובר בהכבדה תקציבית משמעותית. הוא אומר, כי קיימים שלושה מגרשים פנויים המתאימים להקמת המקווה וכי ניתן לשלבו במבנים אחרים. המדינה היא המתקצבת בניית מקוואות ומממנת חלקית את ההוצאות השוטפות, בעוד חלק אחר שלהן ממומן מגביית אגרת טבילה. לדברי פוגלמן, אין הוא נדרש לטענת העותרים לפיה מטרתה האמיתית של המועצה היא לשמור על אופיו החילוני של היישוב, שכן מבחינה מינהלית - דינה של ההחלטה להתבטל ממילא.
המועצה חויבה בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. השופטים
אסתר חיות ו
ניל הנדל הסכימו עם פוגלמן. את התושבים ייצגו עוה"ד אבי וינרוט ואמיר לוקשינסקי-גל, את המועצה ייצג עו"ד חיים פיצ'ון, ואת המדינה - עו"ד תדמור עציון.