שי ניצן הוביל, בתפקידו הקודם כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, אכיפה בררנית נגד פעילי ימין בנוגע לעבירות הסתה. כך קובעת (10.9.14) שופטת בית משפט השלום בכפר סבא,
נאוה בכור.
בכור מצביעה על שורה של אירועים בהם נשמעו דברי הסתה חמורים של גורמי שמאל נגד גורמי ימין, ואשר בכולם קבע ניצן - אחרי כמה חודשים - שאין מקום לפתוח בחקירה. מדובר בין היתר על קריאות להרג חיילים, קריאה "לסרס
מתנחלים", הצגתו של השר
אביגדור ליברמן באופן דמוני ועוד.
"יש בראיות ההגנה כדי להצביע על התייחסות חזרתית, כללית, וכמעט נגועה באוטומטיזם בכל הנוגע לשלילת התקיימות רכיב 'האפשרות הממשית' בעבירת ההסתה", אומרת בכור על ההימנעות מכתבי אישום במקרים אלו. "כיצד קריאות המוניות למוות ליהודים, סירוס מתנחלים, הרג חיילים - אינם יכולים להביא למעשי אלימות כלפי כל אחד מהקהלים הנ"ל?!
"כשם שקריאות לרצוח את שי ניצן או קריאות כלפי ערבים... עלולים להביא לאפשרות ממשית של מעשי אלימות/טרור/גזענות כלפיהם - כך נגד מתנחלים, חיילים ויהודים... במציאות כל כך אלימה בישראל, מאז הקמתה, והאם כל אלה לא נפגעים כתוצאה ממעשי אלימות/טרור כמעשה שביום-יום כמעט?", שואלת בכור רטורית.
בכור מוסיפה: "דווקא העדר התייחסות חד-משמעית כלפי מסיתים אלה - הוא שיוצר מדרון חלקלק של הסתה מסלימה ומתגברת שלא נעצרת או מואטת בחקירה או העמדה לדין של העבריין, ומצד זאת גם מתעצמות תחושות שמנגד על הפליה פסולה כנגד המחזיקים בדעה מנוגדת (פוליטית, אידיאולוגית) וזאת כתוצאה מהתנהגות שערורייתית של הרשות הפוגעת בעקרונות של צדק והגינות משפטית".
בכור מכוונת את ביקורתה ישירות כלפי ניצן, שבאחד המקרים הסתפק בהתנצלות על דברי הסתה ונמנע מהעמדה לדין. באותה פסקה היא גם מביעה תמיהה על ההחלטה שלא לנקוט בהליכים פליליים במקרים אחרים, ומציינת שמדובר היה בהסתה לפגוע במתנחלים ובחיילים - להם, בניגוד לניצן, אין אבטחה צמודה.
בכור ממשיכה: "לא ניתן להתעלם מהעובדה כי תשובה ומענה למגישי התלונות עליו על-ידי שי ניצן ניתנו בדרך כלל כעבור חודשים, ובדרך כלל תוך קביעה כללית בדבר אי-התקיימות 'אפשרות ממשית' לאלימות - ותו לא, ופעמים תוך אי-פתיחתה של חקירה פלילית כלל ועיקר".
הדברים כלולים בהחלטתה של בכור להרשיע את אורי ברעם, אשר יצר והפיץ סרטון אינטרנטי ובו קריאה לרצוח את ניצן ולפגוע בערבים. ברעם טען לאכיפה בררנית ובכור קבעה שכן הייתה כזאת, אך לדבריה - לא ברמה המצדיקה את זיכויו, אלא כזו שתבוא לידי ביטוי בעונשו. ברעם הורשע בהסתה לגזענות, הסתה לאלימות ושיבוש מהלכי משפט.