יהודית קציר ושפרה הורן חולקות פרס

הזוכים בפרס היצירה בתחום הציונות בקטגוריית הקולנוע:

• הסרט "כן המפקדת" – איציק לרנר. זוכה בפרס בשווי 25,000 שקל.

נימוקי ועדת השופטים: הסרט מתאר תקופת טירונות של שכבות חלשות. הבמאי מציג שולי החברה ישראלית, דמויות שחייהם מקבלים משמעות דרך הקניית משמעת ועניין בחייהם. הסרט מביא את המראה לחברה הישראלית. אותנטית ללא שאלות, ללא מגע מכוון עם ניגודים ותהליך מעניין ונוקב של החיילים והמדריכות. הסרט מתווה כיווני פתרון אפשריים המוכיחים את עצמם כפרודוקטיביים וכמעצבי אזרחי המחר.

• הסדרה "צו האופנה" – נפתלי גליקסברג. זוכה בפרס בשווי 25,000 שקל.

נימוקי ועדת השופטים: היוצר מביא את תהליך צמיחתה של החברה הישראלית דרך תעשיית האופנה מתחילת המאה עד היום. הסדרה מביאה בצורה מקצועית את אופיין של התרבויות השונות שמביאות כל אחת את אופיין התרבותי מארצות שונות ואת דרך השתלבותם בהוויה הישראלית שהיא לא פשוטה. שיח חברתי גדול דרך האופנה. זוהי זווית מרעננת ומקורית המלמדת על חשיבה יוצרת המיתרגמת לשפת הקולנוע באופן מרשים.

הזוכים בפרס היצירה בתחום הציונות בקטגוריית הספרות:

• הספר "צילה" – יהודית קציר. זוכה בפרס בשווי 25,000 שקל.

נימוקי ועדת השופטים: במהלך ספרותי מעולה מרחיבה יהודית קציר את תחומיה הביוגרפיים והופכת את עצמה לשותפה פעילה ומרכזית בתולדות משפחתה הקודמים לה כרונולוגית במספר דורות. כישוריה המרשימים של קציר כסופרת מקבלים כאן דרגה חדשה של הבנת הנפש, עמקות ופתיחות. שני יומנים מרתקים מגיעים לידיה של יהודית קציר: האחד של הגבורה הראשית של הספר, הסבתא-רבתא צילה והשני של חנן, אהובה "הנוסף" של צילה. מתוך שורות גולמיות ומרעידות אלה מפתחת הסופרת מהלך משפחתי ואנושי אמין ומרתק, המבטא גם את שיבת היהודים למולדתם על כל הנס והמאמץ, התסכול והפלא הכרוכים בכך. בעלילת נפש מקסימה יכול הקורא להשתתף באחת גם בתרכובת המשפחתית והרגשית וגם בפירות ההדר שהשיבו למולדת את ענפיה המורכבים

על-כנה של חושחש. יהודית קציר כתבה את הטוב שבספריה והגיעה להישג מרשים ביותר מתוך אמינות, זהירות ומעוף.

• הספר "מחול העקרבים" – שפרה הורן. זוכה בפרס בשווי 25,000 שקל.

נימוקי ועדת השופטים: ב"מחול העקרבים" מחוללת שפרה הורן מהלך ספרותי מרתק באופן יוצא דופן. הספר מתרחש בין ישראל לגרמניה והוא כתוב ברגישות ובעדינות מפרספקטיבה של בן הדור השני לשואה. לאט-לאט, במהלך קריאת הספר, נפתחת המציאות הנגלית: זיכרונות עבר מתקלפים, סודות נגלים. שכבה אחר שכבה נפרמת יריעת הידוע, ובתוך כך הופך לרשת סבוכה שלופתת ולוכדת לתוכה, בתהליך מדויק ומפוכח, את גיבור הספר ויחד אתו את הקורא. הגורל שפקד את הדור הראשון, ממשיך ופוקד את הדור השני. הרומאן מתחיל בניסיונה של יוהאנה גיבורת הרומאן לקעקע שוב על ידה את המספר הדהה שהוטבע בה במחנות ההשמדה, הפעם בחנות קעקועים ירושלמית. תכליתו של מעשה זה היא לשמר את הזיכרון ההולך ונעלם, אך מאחוריו מסתתר הפחד כי תשלח שוב למחנה. היא סבורה כי המספר המחודש על ידה יוכיח כי היא כבר הייתה שם, ולכן לא תשלח לשם שוב. המתח רב הפנים שבין הזיכרון לשכחה הוא מרכיב מרכזי ומרתק ב " ריאליזם הפיוטי של "מחול העקרבים". הרומאן המתעתע נצרב בזיכרון כרומאן יוצא-דופן ומהווה תרומה בעלת ערך לא רק לספרות השואה, כי אם לספרות העברית בכללה.

הזוכים בפרס בתחום הציונות בקטגוריית המוזיקה:

• "בקשות" – בטי אוליברו. זוכה בפרס בשווי 25,000 שקל.

נימוקי ועדת השופטים: יצירה דרמטית מעולה של מלחינה מיוחדת במינה המבוססת על המוזיקה של קהילות הבלקן, מרוקו וספרד. היצירה שנוצרה על-פי 18 הבקשות אותן אומרים לפי המסורת היהודים מדי יום, נכתבה לווירטואוז הקלרינט גיורא פיידמן, שהביצוע שלו נושא את היצירה למחוזות מופלאים. היצירה מכילה קטעים איטיים ושירתים ומצד שני קטעים ריתמיים וסוערים השזורים זה בזה במעברים מרתקים.

• "יריד המזרח" – אורי לשמן. זוכה בפרס בשווי 25,000 שקל.

נימוקי ועדת השופטים: אורי לשמן, מלחין ומנצח עשה מעשה אמיץ בהתמודדות עם הלחנת המחזור "יריד המזרח" של הסופר והמשורר חיים גורי שנכתב בתקופת הפלמ"ח. היצירה שאפשר לקרוא לה אופרה יהודית, מורכבת מסגנונות מוסיקליים שונים מקברט, דרך ג'אז, אופרה ואפילו מחזמר. לשמן מתמודד יפה מאוד עם יצירה קשה ומורכבת כשהוא משתמש בקבוצה נפלאה של שחקנים עם יכולת שירה מצוינת ותזמורת בהרכב סימפוני, מתוגברת בחטיבת קצב שאינה אופיינית להרכב תזמורתי כזה-פסנתר, בס, גיטרה, תופים, ואפילו עוד. התוצאה מרתקת ומיוחדת במינה.

הזוכים בפרס בתחום הציונות בקטגוריית האומנות הפלסטית

• ישראל רבינוביץ' על העבודה "שיר מולדת". זוכה בפרס בשווי50,000 שקל.

נימוקי ועדת שופטים: השופטים החליטו פה אחד כי האמן ישראל רבינוביץ' היא העבודה העונה על הגדרות הפרס. ישראל רבינוביץ' הוא אמן פעיל כאמן יוצר וכמורה ותחומי עיסוקו הם ציור ופיסול. עבודתו של ישראל רבינוביץ' מתאפיינת בעיסוק מתמשך בנושאים המבטאים את השיבה לציון. הוא

משתמש בכלים ובחומרים ששימשו את החלוצים כדי להפכם בעבודותיו הייחודיות לסמלים שיחרטו בזיכרון הקולקטיבי. ראוי לציין כי עבודתו הזוכה של ישראל רבינוביץ' היא אחת מרצף עבודה ארוך של האמן בנושא הציונות על היבטיה השונים.

הזוכים בפרס בתחום הציונות בקטגוריית התיאטרון:

• ההצגה "הכפר" – הבמאי יבגני אריה, המחזאי יהושע סובול, השחקן ישראל (סשה) דמידוב. זוכים בפרס בשווי כל אחד 16,600 שקל.

נימוקי ועדת השופטים: ההצגה "כפר" משקפת את מטרות פרס הציונות על היותה מיישמת הלכה למעשה את החזון הציוני במדינת ישראל. המחזה מסופר דרך עיניו של יוסי, נער תמים שעוד לא התבגר, הצופה על העולם בתמימות ובלי להבין את האירועים שקורים סביבו המתרחשים בארץ ישראל של שנות הארבעים, שנים בהן מתרחשים האירועים ההיסטוריים הגדולים בתולדות עמנו: השואה, מלחמת העולם השנייה, המאבק בבריטים, הקמת המדינה ומלחמת השחרור.

נימוקי הוועדה למתן הפרס בסך 16.600 שקל ליבגני אריה: עבודתו של יבגני אריה מאופיינת במקוריות, יצירתיות ובתזמור מדויק של אנסמבל השחקנים והיוצרים.

נימוקי הוועדה למתן הפרס בסך 16,600 שקל ליהושוע סובול: מחזה מקורי וייחודי המציג את ההיסטוריה של שנות ה-40 עד להקמת מדינת ישראל דרך עיניו של ילד תמים.

נימוקי הוועדה למתן הפרס בסך 16,600 שקל לסשה דמידוב: עבודת השחקן של סשה דמידוב בהצגה הינה ללא ספק אחת מגולות הכותרת של הקריירה הבימתית שלו. דמידוב מגלם אדם בלי גיל, ספק ילד נצחי, ספק שוטה הכפר, הרואה לנגד עיניו את האירועים המרכזיים המתרחשים בארץ ישראל של שנות הארבעים. דמידוב מעצב דמות עגולה בעלת גוונים המגיבה לסיטואציות הן במונולוג והן בדיאלוג, עם הדמויות האחרות באמינות מרגשת על הבמה.

הוועדה החליטה להעניק אות הוקרה לתפאורן ההצגה סשה ליסיאנסקי על עבודתו בהכנת תפאורה מיוחדת, מורכבת ורבת הדמיון וההשראה, ששירתה באופן יוצא דופן את ההצגה.

הזוכים בפרס בתחום הציונות בקטגוריית המחול:

• היצירה "שרול" מאת תמיר גינץ זוכה בפרס בשווי 50,000 שקל.

נימוקי ועדת השופטים: היצירה "שרול" הינה יצירה שלמה המשקפת את הישראליות ואת המעשה הציוני בכמה רבדים הבאים לידי ביטוי בבחירות האומנותיות של היוצר. בכישרון וברגישות יוצר גינץ תמונות שונות ויפות המעוררות את הצופה לבחון את החוויות והנופים המוטבעים בהווי חיינו כאן. היצירה מתחברת לנופים האישיים והקולקטיביים ומדגימה חוויות ילדות, אירועי נערות, מחוות להורים וסיפורי זיכרונות מהשואה, כל אלה, תוך נגיעה הן בישראלי הכללי והישראלי הפרטי והן במשותף האוניברסלי. גינץ יוצר מרקם שלם עשיר בדימויים תנועתיים המבוצעים היטב על-ידי רקדני להקת קמע הפועלים בבאר שבע בירת הנגב.