חמש תביעות נזקי גוף בטענה ל
רשלנות רפואית שהביאה למותם של חמישה מטופלים בבתי חולים שונים הוגשו לבתי המשפט. לבית המשפט המחוזי בלוד הוגשה תביעה נגד משרד הבריאות בה נטען כי רשלנות חמורה עלתה בחייו של ד"ר דניאל פלוטקין, רופא במקצועו אשר היה בן 56 במותו.
בתביעה שהוגשה על-ידי האלמנה ובתה נאמר כי ביולי 2009 הובהל המנוח לבית החולים אסף הרופא לאחר שהתלונן על סחרחורות וכאב חד בצוואר ובהמשך הופיעה רדימות וחולשת פלג גוף שמאל. בבדיקת סי.טי אובחן כי המנוח סובל מקריש בעורק התת בריחי הגורם לחסימה. בעקבות כך הוחל בטיפול שנועד להמיס את הקריש אולם ללא הצלחה.
לטענת התובעות, בשלב זה היה על בית החולים להעביר את המנוח בדחיפות לביצוע צנתור מוח בבית החולים שיבא בתל השומר אולם חל עיכוב משמעותי בהעברתו, כך שהטיפול הנדרש ומציל החיים החל רק כ-11 שעות מתחילת האירוע, דבר שהקטין מאוד את סיכויי הצלחת הטיפול, ולאחר חודש של ייסורים בעטיה של הפגיעה המוחית הקשה נמצא המנוח כשהוא ללא רוח חיים.
אלמנתו של ד"ר מאיר הרצברג, מדען בחברת הייטק, הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד מכבי שירותי בריאות, בה נאמר כי עניינה במותו הטראגי של איש בריא ורב פעלים שיכול היה להימנע בנקל לו רק היו נשמרים כללי רפואה בסיסיים שנדרשו נוכח הממצאים המעבדתיים, אולם הרופא המטפל האורולוג בקופת חולים מכבי "בחר" ברשלנותו להיות אדיש ולא לעשות מאומה נוכח תוצאה חריגה בבדיקת דם אשר הצביעה על ממצא חריג שאותו למעשה ביקש לבדוק ואשר לוותה בתלונות אורולוגיות סימפטומטיות של המנוח.
בתביעה נאמר כי הממצא החריג האמור של רמת PSA חריגה ביחד עם "קפיצה" מהירה ברמת ה-PSA לעומת הבדיקה הקודמת שנעשתה חייבים היו להוות לרופא נורת אזהרה מעוררת חשד לסרטן הערמונית, כך שהתבקש אבחון על-ידי ביופסיה של ערמונית וטיפול מידי שלא בוצעו ולשווא.
לדברי התובעת, לו היה הצוות הרפואי פועל כפי שרופא סביר היה נוהג בסבירות גבוהה היה המנוח מחלים ממחלתו, ואולם רשלנות זו גרמה לו לסבול במשך כשנתיים ממחלה גרורתית קשה ביותר, מלווה בייסורים וכאבים חשוכי מרפא, עד לפטירתו הטרגית ביוני 2013, בהיותו בן 64 שנים בלבד.
הוריו של ישראל קלוגר, תלמיד ישיבה מבני ברק, הגישו לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד המרכז הרפואי מעייני הישועה בבני ברק בטענה לטיפול כושל, חסר, לקוי ובאיחור קריטי אשר הוביל למות בנם, בחור צעיר ובריא, מאי ספיקה נשימתית תוך יומיים.
בתביעה נאמר כי המנוח אושפז ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים לאחר שחלה בדלקת ריאות ויראלית הנגרמת מווירוס האדנו, מחלה שהכלל בה אצל צעירים בריאים כדוגמתו ללא ירידה במנגנון החיסון, הוא החלמה מלאה. אולם, נטען בתביעה כי המנוח לא קיבל את הטיפול המלא והמקובל למצבו, טיפול שהינו רפואת טיפול נמרץ בסיסית, מצבו התדרדר ללא כל יחס וללא השגחה רפואית ראויה וזאת, עד לפטירתו בהיותו בן 18.5 בלבד.
בני משפחתה של מלכה גלוריה מעפולה הגישו לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד קופת חולים כללית והמרכז הרפואי רמב"ם בה נטען כי עניינה הוא במעקב טיפולי שגוי במסגרתו לא אובחן סרטן הלבלב במועד מוקדם שיכול היה להציל את חייה של המנוחה. משאובחן הגידול היה זה כבר מאוחר מאוד והמנוחה הלכה לעולמה. לטענת התובעים רשלנות הצוות הרפואי במעקב, בטיפול, ובאבחון לא מנעו את מותה המצער של המנוחה בהיותה בת 60 ומנעו ממנה שנות חיים רבות וטובות.
התביעה החמישית במספר הוגשה לבית משפט השלום בהרצליה נגד משרד הבריאות על-ידי בנה היחיד של סופיה מכנין, עולה חדשה מחבר העמים. בתביעה נאמר כי המנוחה התקבלה לטיפול רפואי בבית החולים ברזילי באשקלון כאשר היא מצויה בסיכון לנפילות, וכי בית החולים היה מודע לעניין הסיכון לנפילות וכך אף צוין על גבי הרשומות הרפואיות כדלקמן: "מטופלת נמצאת בסיכון לנפילה". אולם, חרף זאת לא ננקטו אמצעים למניעת נפילות של המנוחה במהלך האשפוז והתרחיש הצפוי ביותר לפיו היא תיפול ותיפגע התרחש, והמנוחה נפגעה בצורה קשה בראשה, מצבה התדרדר במהירות, ולבסוף מצאה התובעת את מותה והיא בת 66 שנים בלבד.
