הורים עלולים להפוך כה מורגלים לצפיה בסקס ובאלימות בקולנוע ובטלוויזיה עד שבסופו של דבר הם מורידים את הסטנדרטים אותם את קובעים לתכנים שהם מתירים לילדיהם לצפות בהם. כך עולה מדוח חדש.
במסגרת המחקר, הורים שצפו ברציפות בסרטונים מתוך סרטים אלימים, הפכו עם הזמן פחות רגישים, והורידו את הסטנדרטים לגבי תכנים שהתירו לילדיהם לצפות בהם.
לדברי החוקרים, האלימות בסרטים המוגדרים PG-13 (ההורים מוזהרים, חלקים מהסרט אינם מתאימים לצפיית ילדים מתחת לגיל 13) הפכה גרפית יותר לאורך העשורים האחרונים. מחקר שפורסם בחודש נובמבר הראה עליה דרמטית באלימות ובמיוחד באלימות הקשורה לשימוש באקדחים בסרטים פופולריים תחת הסיווג של PG-13 לאורך עשר השנים האחרונות. כך לדברי החוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה.
למעשה, קיימת רמת אלימות גבוהה יותר בסרטים המסווגים תחת PG-13 לעומת רמת האלימות באלו המסווגים תחת R (הצפייה מתחת לגיל 17 מותרת רק בליווי הורה).
מת לחיות
המחקר החדש מוכיח כי כיום, הורים מוכנים הרבה יותר מבעבר לאפשר לילדיהם לצפות בסרטים כאלו. ממצאי המחקר תומכים גם בסקרים שנעשו על-ידי "הקרן למשפחה קייזר", שהראו כי הורים מביעים פחות חשש הן לגבי סקס והן לגבי אלימות בסרטים.
לצורך המחקר הנוכחי, ביקשו החוקרים מ-1,000 הורים לילדים ולבני נוער לצפות בסדרת סרטונים אחד אחרי השני. לגבי כל סרטון, דיווחו ההורים על הגיל המינימלי שהיו מרגישים בנוח לאפשר לילדים לצפות בו. ששת הסרטונים, שנעו באורכם מ-15 ועד 59 שניות, נבחרו בצורה אקראית לכל אחד מההורים והיו מסרטי קולנוע פופולריים המסווגים תחת PG-13 או R.
סצינות של אלימות, המערבות בדרך כלל אקדחים, נלקחו מהסרטים "הנוסע", "חטופה 2", "מת לחיות", "מת לחיות 4" או מסדרת טרמינטור, וסצינות הסקס נלקחו מהסרטים "8 מייל" ו"קזינו רויאל".
תחילה, ההורים דירגו את הסצינות האלימות ואת סצינות הסקס כמתאימות לבני ובנות 17, בממוצע.
ההורים מסכימים
בסרטון האחרון, ההורים דירגו סצינה של אותה רמת אלימות וסקס כמתאימה לבני 14. כמו-כן, בסוף הצפייה בסדרת הסרטונים, הם דיווחו על נכונות גבוהה יותר לאפשר לילדיהם שלהם עצמם לצפות בסרטים.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Pediatrics.
העלייה באלימות בסרטי קולנוע והירידה ברגישות משפיעים לרעה האחד על השני, סבורים החוקרים.
לדבריהם, כיום יש יותר ויותר אלימות בסרטים המסווגים כ-PG-13 (דרגת הסיווג הפופולרית ביותר כיום), עובדה שגורמת ליותר ויותר קבלה מצד ההורים, וכן לפחות התנגדות של חברות הסרטים לסווג סרטים אלו בקלות יתרה.
ישנן ראיות לכך שצפייה בתכנים אלימים רבים בטלוויזיה, המתחילה כבר בגילאי בית הספר, עלולה לגרום להתנהגות אגרסיבית יותר ככל שהילדים מתבגרים.
הנושא אינו קל למחקר ובדיקה, ומספר מחקרים כבר ניסו לענול על השאלה בדרכים שונות, ולמרות המגבלות, רוב המחקרים מצביעים על קשר בין צפייה באלימות לנטייה מאוחרת יותר לאגרסיביות.
למרות שלא ידוע כיצד אלימות הקשורה לשימוש באקדחים משפיעה על התהליך ואין מספיק עדויות לגבי ההשפעה של סקס במדיה על התפתחות ילדים, למרות שקיים סיכון שילדים הרגישים יותר לחקות אלימות אותה הם רואים בסרטים ובטלוויזיה יעשו זאת, במיוחד אם יש להם גישה לאקדחים וסיבה להשתמש בהם.