אילנה דיין והתוכנית "עובדה" שידרו תעמולה אסורה ובלתי חוקית ערב הבחירות לכנסת ה-19, אך הגשת קובלנה פלילית פרטית נגדן בהקשר זה אינה מוצדקת. כך קובעת (6.10.14) שופטת בית משפט השלום בירושלים, חנה מרים לומפ.
בעז ניצן הגיש את הקובלנה בעקבות תוכנית "עובדה" ששודרה שעות אחדות לפני פתיחת הקלפיות, ובה התארחו שורה של פוליטיקאים מובילים. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט
אליקים רובינשטיין, כבר קבע שהשידור היווה הפרה של חוק הבחירות לכנסת, והזכיינית קשת נקנסה ב-10,000 שקל בעטיו.
לומפ דחתה את כל טענות ההגנה של דיין וקשת, אך החליטה למחוק את הקובלנה בנימוק של הגנה מן הצדק. היא קובעת, שניצן היה רשאי להגיש את הקובלנה לפי סעיף הסל הפלילי שבחוק הבחירות, למרות שההפרה הספציפית - שידור תעמולה החל מהשעה 19:00 ביום שלפני הבחירות - אינה מופיעה כעבירה בפני עצמה.
עוד קובעת לומפ, כי אכן היה מדובר בתשדיר בלתי חוקי ובלתי מאוזן, כפי שטען ניצן. בין היתר, התראיין בו בהרחבה הסופר דוד גרוסמן, שתקף את
בנימין נתניהו בלא שניתנה לראש ה
ממשלה הזכות להגיב. גם ביקורתה של דיין עצמה על יו"ר העבודה דאז,
שלי יחימוביץ, לא אוזנה על-ידי תגובה. החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה נגד דיין אינה מונעת מניצן להשתמש בכלי הקובלנה הפלילית, ממשיכה לומפ, והקנס שהוטל על קשת לא היה פלילי ולפיכך אין כאן סיכון כפול.
לדברי לומפ, אין לקבל גם את טענתה של דיין לפיה מדובר בזוטי דברים, וזאת בשל מעמדה הבכיר בעיצוב דעת הקהל. "ישנו אינטרס ציבורי נשגב בהטמעת איסור פרסום תעמולת בחירות אסורה, שיש בה כדי לפגוע בתקינות הליך הבחירות ובטוהר ההליך, לא כל שכן שעה שהמפרים הם אנשי תקשורת בעלי פוטנציאל השפעה גבוה על ציבור הצופים, והדעת נותנת כי ברשותם הידע והאמצעים להימנע מהפרת הוראות החוק ככלל, וחוק הבחירות בפרט", היא אומרת.
דיין וקשת טענו שיש לדחות את הקובלנה בשל הגנה מן הצדק, בנימוק שניצן פועל ממניעים פוליטיים. על כך אומרת לומפ, שהגשת הקובלנה אינה מהווה רדיפה פוליטית אסורה ושלא ניתן לקבוע שהיא מהווה התנהגות כה נפסדת המצדיקה את ביטול הקובלנה. אולם לומפ קבעה שיש לדיין הגנה מן הצדק לנוכח ההנחה, שהיא למדה את הלקח, ועמידה על סנקציה פלילית נגדה לוקה בחוסר הגינות עד כדי התעמרות שלא לצורך.
