|
|
אופק. חקירה ותביעות [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין עורכת שימוע לעורכי הדין שעסקו בהליכי גביית ה"חובות" מאזרחים שרכשו לכאורה שירותי תוכן ומידע מחברת איקיוטק שבבעלות בן אופק. השימוע הוא חלק ממכלול מהלכים בנושא זה, הכוללים גם חקירה פלילית ושורה של תביעות ייצוגיות. הלשכה סירבה למסור את שמותיהם של עורכי הדין, בנימוק שזהו מידע חסוי.
אלפי אזרחים טענו בשנים האחרונות, כי חברת איקיוטק וחברות-אחיות שלה דורשות אלפי שקלים מכל אחד מהם, בנימוק שלא שילמו תמורת שירותי תוכן במשך מספר שנים על-פי חוזים בני כעשור. על-פי הטענות, מדובר במי שכלל לא רכשו שירותים אלו, או שהשירותים נרכשו בידי קטינים, או שהשירותים לא התקבלו. המשטרה חושדת, כי מדובר במרמה מתוכננת בת מיליוני שקלים.
חלק מהותי מן הדרישות הוא משלוח מכתבים בידי שורה של עורכי דין לאותם "חייבים", תוך הצעה לסיים את העניין בפשרה בת כמה אלפי שקלים. ללשכה הוגשו שורה של תלונות נגד אותם עורכי דין, והיא החליטה לערוך להם שימוע מרוכז ולקבל את תגובתם לנקודות הבאות:
1. מדוע במכתבי הדרישה לחייבים לא מצוינים השירותים המדויקים שניתנו ושמות החברות הספציפיות שנתנו את השירות, אלא הפנייה לתשעה שמות של חברות אפשריות בתוספת המילה "אחר"?
2. מדוע פסק הדין שניתן בתביעה ייצוגית בפרשה מאפשר, לטענתם, את הליכי הגבייה שנעשו בפועל. לדעת ועדת האתיקה, הנימוקים באשר לחוקיות הליכי הגבייה אינם מופיעים בפסק דין זה.
3. עיון בתלונות מלמד, כי פעמים רבות עורכי הדין מסרבים לספק אסמכתאות לקיום החוב, לפירוט השירותים שלכאורה ניתנו, לטיבם, לעצם ביצוע התחייבות ולחשבוניות שהוצאו לכאורה ולא שולמו. במקביל לכך הם מודיעים לחייב, כי יינקטו הליכים משפטיים לצורך גביית ה"חוב". נראה, כי בכך פעלו עורכי הדין בניגוד לכללי האתיקה.
4. פעמים רבות נשלחו מכתבי דרישה לאנשים שמספרי הטלפון הנייד שצוינו בהם לא היו בבעלותם. ועדת האתיקה ביקשה לדעת מהו הנוהל באשר לבירור מוקדם ביחס לקשר כלשהו בין ה"זוכה" ל"חייב" לפני שליחת מכתב הדרישה.
