משרד התחבורה נמצא בעיצומה של הקמת מסלקה ארצית לאיגום כלל הנסיעות, ותנועות הנוסעים אצל כלל המפעילים. המסלקה תחל לפעול החל ממרס 2015, והיא תשמש כצומת מרכזי לניהול המידע על הפעילות בכרטיסים חכמים (רב-קו) ובכרטיסי נייר. המסלקה תכלול הנפקות, טעינות ושימושים כבסיס להתחשבנות, לניהול הידע לצורך ניתוח ותכנון התחבורה הציבורית.

חצי שנה אחרי הקמת המסלקה, יוקם מרכז שירות ארצי שיאפשר לכלל המפעילים לתת שירות לנוסעים, כגון ביטול כרטיסי רב-קו שאבדו וחידוש הכרטיסים לאחר ביטולם. ברחבי הארץ כיום מופעלים מרכזי שירות של מפעילי התחבורה הציבורית, שנותנים מענה לכלל הפעילויות המתבצעות בכרטיסי הרב-קו, אך רק בתוך חברותיהם.

כבר בספטמבר 2001, החליטה הממשלה לפרסם עד סוף 2001 מכרז להקמת מסלקה ולתפעולה. המסלקה נועדה לבצע סליקה של הכרטיסים המשותפים לארבעת המפעילים - דן, אגד, קווים ומטרופולין - וגם להנפיק את הכרטיסים המשותפים. דוח מבקר המדינה שפורסם לפני למעלה משנה מצא, כי כעשר שנים לאחר המועד שבו הייתה אמורה להתחיל לפעול, המסלקה טרם החלה לפעול. עוד עלה, כי רק בנובמבר 2010 נחתם הסכם עם תאגיד ממשלתי לביצוע השלב הראשון של הקמת מרכז שירות כרטוס חכם, ובינואר 2012 חתם משרד התחבורה על אישור להמשך השלב הראשון של הפרויקט ועל הרחבה להוראות ההסכם עם תאגיד ממשלתי לקליטת נתוני הכרטיסים החכמים של כל המפעילים של קווי השירות בגוש-דן.

מדוע לא הוקמה המסלקה?

חברת נתיבי איילון ומשרד התחבורה אמרו למבקר כי נושא ההתחשבנות בגין הפדיון הוסדר עם כל המפעילים הרלוונטיים, גם ללא הפעלת המסלקה, זאת באמצעות העברת כל פדיון המפעילים למדינה, והיא מקזזת מהסובסידיה את ההפרש בין פדיון הבסיס לפדיון בפועל. כך העבירה המדינה את סיכוני הביקוש מהמפעילים לממשלה.

אגף התקציבים שבמשרד האוצר ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי אכן נקבע שההכנסה התקנית של החברות תוסיף להיות ההכנסה של יוני 2011, ולכן הסובסידיה תישאר קבועה, אולם הודגש, כי הממשלה מקזזת מהסובסידיה את ההפרש בין פדיון הבסיס לפדיון בפועל.

בשורת הקמת המסלקה, עליה מסרה סגנית השר לבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי במענה לשאילתה שהגישה חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ), היא אפוא סגירת מעגל ויישום המלצות המבקר. זנדברג שאלה גם על "הכספים הכלואים", כלשונה, הנמצאים בכרטיסי הרב-קו שאבדו או נפגמו, ונענתה כי היתרות הלא-מנוצלות בכרטיסי הרב-קו בכלל, ושל סטודנטים בפרט, נשארות צבורות על שם המשתמש במערכת הסליקה, וניתן בכל עת לבדוק את היתרה בכרטיס, ולפדות או להמיר את היתרה באחד מ-100 מרכזי השירות של המפעילים השונים הפרוסים ברחבי הארץ. לדברי חוטובלי, פרק הזמן שניתן למענה לא איפשר איסוף נתונים מלאים על סך היתרות הלא-מנוצלות, משום שאלה נמצאים בידי המפעילים השונים ודרושים כמה שבועות כדי לרכז את המידע.

יישור קו

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר, תקפו חברי ועדת הכלכלה של הכנסת את הכשלים בכרטיס הרב-קו ומנו שורה של תקלות, בהן חיוב שגוי ואי-מתן הנחת אזרח ותיק למי שמשלם במזומן. אגב כך יצוין כי רכבת ישראל הודיעה שהחל ב-1 בדצמבר לא תתן את ההנחה המחויבת בחוק לאזרחים ותיקים שלא יהיה ברשותם רב-קו.

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, סקרה את ההיסטוריה של הרב-קו ואמרה כי בעוד מספר ימים ימלאו 4 שנים מאז אושרה בקריאה ראשונה (1 בנובמבר 2010) הצעת חוק ממשלתית לטיפול בנושא רישיון מפעיל וכרטיס חכם. היא הזכירה כי בכנסת ה-18 החלו דיונים בהצעה בוועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת בהובלת ח"כ יריב לוין, ובדיונים התברר שיש בעיות רבות שההצעה אינה נותן להן מענה. הכנסת ה-18 התפזרה ובכנסת ה-19 הממשלה החליטה להחיל דין רציפות רק על ההצעה בנושא רשיונות המפעילים, ולהביא הצעת חוק חדשה לטיפול ברב-קו. יו"ר ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן ביקש לדעת מדוע עד היום לא הוגשה הצעת חוק אחרת, ומתי תונח הצעת חוק שתטפל בכל הבעיות ברב-קו. הוא אף ביקש לברר מדוע לא ניתן לייצר כרטיס רב שימושי פשוט, שניתן להטעין באינטרנט.

מנהל אגף הפיקוח הפיננסי במשרד התחבורה, אריה זדה, אמר כי כבר יצאה הנחיה להטענה באינטרנט, אך לא מדובר בדבר פשוט. לדבריו, הרב-קו זו פלטפורמה שנקבעה לפני עשר שנים, אך תפסה תאוצה רק בשלוש השנים האחרונות. הוא הוסיף כי בעולם זה לקח 15 שנה להכניס מערכת כזו ולהתגבר על כל התקלות. מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, דרור גנון, אמר כי הטכנולוגיה של הרב-קו היא אותה טכנולוגיה שנהוגה באירופה. לדבריו, צריך ליישר קו בין המפעילים באשר לשימוש בטכנולוגיה, מאחר שכל אחד מהם הצטרף לרב-קו בשלב אחר. הוא הוסיף כי אגד ודן צריכים להחליף את מערכות הכרטוס, בתהליך של מכרז מורכב, והעריך כי בשנה הבאה הדבר יצא לפועל. עו"ד חוה ראובני, יועמ"ש משרד התחבורה, התייחסה לנושא החקיקה, ואמרה כי המשרד נמצא בישורת האחרונה של ניסוח הצעת חוק חדשה, ואמרה כי היא מקווה שההצעה תוגש לאישור ועדת השרים לחקיקה עד סוף שנת 2014. ראובני הוסיפה כי צריך לתת את הדעת על הקידמה והטכנולוגיה ולתכנן הלאה כדי לאפשר תשלום באמצעות אפליקציות.

"בושה וחרפה למדינת ישראל"

היו"ר ברוורמן מתח ביקורת על תשובות נציגי המשרד ואמר כי הן לא ברורות. "מה ששמענו פה היום זה בושה וחרפה למדינת ישראל", אמר, " מעשה חלם, דל שימוש ורב טרחה שהציבור יוצא נפסד ממנו. הציבור בישראל לא מקבל את רמת השירות שמתאימה למאה ה-21". הוא דרש מהם להגיש לוועדה בתוך שבועיים לוח זמנים ברור לביצוע שיפורים. ברוורמן פנה למשרד התחבורה בדרישה לטפל במהירות בשורת נושאים, בהם טעינת הרב-קו, אפשרות לשימוש בכרטיס אחד בכל המפעילים, שמירת ערך צבור בכרטיס, מתן הנחות אישיות בכרטיס, טיפול בתשלומי החיילים ואפשרות בירור בקלות מה היתרה בכרטיס.

ח"כ אורי מקלב אמר בדיון כי השימוש בכרטיס מסורבל, מעכב את הנוסעים, לא מאפשר לדעת מה ערכו ולא מאפשר להיות רב שימוש, אלא רב מעללים וטרחה. ח"כ ישראל אייכלר ציין כי לפני שנה הגיש הצעת חוק בנושא הרב-קו, אך נאמר לו שהצעתו קשורה להצעת חוק ממשלתית ולכן עליו להמתין לאישורה. הוא ביקש לדעת מה קורה עם אותה הצעת חוק ממשלתית. ח"כ זנדברג כינתה זאת "קרב קו", ואילו ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמר בציניות כי "צריך להעביר את הדיון לוועדת המדע והחלל - לא יכול להיות שאנחנו מעצמת סייבר וטכנולוגיה שלא מצליחה לעשות דבר כל כך פשוט של לחבר מאגר נתונים אחד עם אחר".