|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השכלה גבוהה כאתר ל"הגירה פנימית"
|
הכניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה, הממוקמים במרחבים היהודים-ישראלים [ערים מרכזיות], מהווה כניסה אל עולם תרבותי שונה החושף את הנשים לערכים, נורמות ופרקטיקות השונות מאלו של תרבותן
|
המאמר מציע לבחון מחדש את סוגיית ההשכלה הגבוהה בישראל כאתר ל"הגירה פנימית" בקרב נשים פלשתיניות בישראל. מערכות החינוך בישראל מפרידות בין ערבים ליהודים במהלך לימודיהם בגיל היסודי והתיכון. האוניברסיטאות הן המקום היחידי בחברה הישראלית שבו ערבים ויהודים נפגשים על בסיס יומיומי.
הכניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה, הממוקמים במרחבים היהודים-ישראלים [ערים מרכזיות], מהווה כניסה אל עולם תרבותי שונה החושף את הנשים לערכים, נורמות ופרקטיקות השונות מאלו של תרבותן. הזהות המתגבשת כתוצאה ממפגש זה יחד עם השיבה לכפריהן, מגלמת בתוכה שינוי בזהות המגדרית והאתנית. לא רק שהן הופכות ל"אחרות" מזהותן בעת היציאה מהכפר, אלא אף מרגישות כ"מהגרות פנימיות" בתוך תרבותן.
על-מנת לחזק את טענת המחקר, החוקרת תציג ממצאים מאוכלוסיות שונות בקרב החברה הפלשתינית בישראל; בדווים, דרוזים ופלשתינים מצפון ישראל, תוך התבססות על מחקריה ומחקרים קודמים. הבנה מעמיקה יותר של השפעות אלו תחזק את הבנת התהליכים הרגשיים והפסיכולוגיים בשינויי הזהות אשר חוות נשים פלשתיניות שיוצאות לרכוש השכלה בישראל.
|
|
ד"ר סראב אבורביעה-קווידר חוקרת במכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן -גוריון בנגב. מחקריה מתמקים בזהות, מעברי תרבות וסוציולוגיה של החינוך בקרב הקהילה הפלשתינית בישראל. בשנת 2006-2007 זכתה במלגת פוסט דוקטוראט במרכז לייפר ללימודי המגדר באוניברסיטה העברית ובמהלך שנת 2008-2009 זכתה במלגה נוספת במחלקה הבינלאומית ללימודי פיתוח באוניברסיטת אוקספורד באנגליה. לאחרונה פרסמה את ספרה הראשון: מודרות ואהובות: סיפורי חייהן של נשים בדוויות משכילות בהוצאת מאגנס.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן;
תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
|
|
| תאריך:
|
16/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
16/02/2009
|
|
ד"ר סראב אבורביעה-קווידר
|
|
השכלה גבוהה כאתר ל"הגירה פנימית"
|
|
|
אזרחי ישראל היהודים והערבים חיים בשתי קהילות נפרדות, ועם זאת, אנשים משתי הקבוצות נפגשים דרך שיגרה במקומות עבודה: מפעלי ייצור, חנויות, בנקים, בתי חולים ומערכות שמעסיקות פרופסיונלים ממקצועות מגוונים. המפגשים במקומות העבודה עשויים לשחזר את היחסים הקיימים בין שתי הקבוצות, אך הם עשויים לאפשר דינמיקה שונה. בשונה ממפגשים יזומים, אקספרימנטליים, המפגש בעבודה הוא לרוב מפגש מתמשך שמאפשר, או מחייב, אינטראקציה בין אנשים משתי הקבוצות. לכן, מפגשים בעבודה יכולים לאפשר הכרות, למידה הדדית ופיתוח יחסי קירבה ואף חברות. עם זאת, מספר גורמים כמו הבדלי התרבות, הבדלי השפה, מעמדן החברתי של כל אחת מהקבוצות והקונפליקט המתמשך עלולים לצמצם או לפגוע בפוטנציאל זה ואף לגרום להסתגרות ועוינות.
|
|
|
|
|
מערכת החינוך בישראל מחולקת לשלושה מגזרים: ממלכתי, ממלכתי-דתי וערבי. מגזרים אלה לא נפגשים בנסיבות רגילות, וקיימים סטריאוטיפים רבים כמו גם חוסר אמון בניהם. תיאורית המגע הותאמה ופותחה על ידי צוות המרכז לטכנולוגיה ורב תרבותיות (יוזמה משותפת של המכללות: אלקאסמי, סמינר הקיבוצים ותלפיות), במטרה לחבר בין סטודנטים ותלמידים באמצעות טכנולוגית מידע ותקשורת, בתהליך הדרגתי: התכתבות באינטרנט, שיחות באמצעות האינטרנט ולבסוף מפגשים פנים-אל פנים. בכנס יוצג פרויקט בין מכללתי שמיישם את תיאורית המגע המעודכנת.
|
|
|
|
|
מטרת המחקר היא לבחון כיצד ערוצי צ'ט סמויים יכולים לקרב בין קבוצות בקונפליקט במהלך מפגשים בסביבת תלת-ממד ווירטואלית. ערוצי צ'ט סמויים הם ערוצים שהכתוב בהם נראה רק לשולח המסר ולמקבל המסר, ולא לכלל המשתתפים בזירה הווירטואלית. יתרה מכך, המשתתפים בזירה הווירטואלית אינם יכולים לדעת, כי שני משתתפים משוחחים ביניהם באמצעות ערוץ צ'ט סמוי כל שכן מה הם כותבים האחד לשני.
|
|
|
|
|
האם היכולת לתקשר ולזהות את העמיתים לתהליך התקשורתי מובילים תמיד ליצירת אמון? או שמא יכולות אלו עשויות לפגוע באמון? על-מנת לחקור שאלות אלו השתמשתי בניסוי מעבדה פשוט, בו הנבדקים משתתפים במשחקי אמון(trust games) , כאשר בחלק מהמקרים עמיתיהם למשחק היו אנונימים ואילו במקרים אחרים היו ידועים עליהם שני פרטים בלבד:מגדר ומוצא אתני.
|
|
|
|
|
ככל ששיח הרב תרבותיות הופך מרכזי במחשבה הליברלית, גיוון תרבותי נחשב אמצעי חשוב להשגת שוויון למיעוטים תרבותיים ולאומיים. בעוד השאיפה להשגת שוויון למיעוטים הנה בסיסית בכל חברה דמוקרטית-ליברלית, הדרכים להשגת שוויון זה נתונות לוויכוח. אחד הכלים, המהווה מוקד לביקורת רבה, הוא אפליה מתקנת. השאלה המועלית על-ידי הוגים ליברלים ואנשי חוק היא, האם שוויון עבור מיעוטים צריך להיות מושג על-ידי אפליה מתקנת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם  שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
מתן גולדבלט
מצד אחד, התביעה בבית הדין תשאף לפעול ככל האפשר בשיתוף פעולה עם הרשויות במדינה כדי שימלאו את חובתן (וכך ליישם את עקרון המשלימות). מצד שני ובמקביל, התביעה בבית הדין תישאר ערה לסמכותה...
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
למרות שאיילת שקד אינה נושאת בתפקיד ציבורי, היא חייבת לתת הסבר לציבור על השיחה המביכה שיחה שלמעשה הכתימה את דרכי פעולתה של מערכת המשפט בישראל, והיא מעיבה על המערכת גם היום
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
