הגן ADNP, שהוא חיוני להתפתחות המוח, משפיע באופן שונה על המוחות של שני המינים ובפרט נמצא, כי בקרת ה-ADNP על שני גנים - האחד קשור לסוג מסוים של אוטיזם, והאחר מוכר כגורם הסיכון העיקרי למחלת אלצהיימר - שונה בזכרים ובנקבות. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ופורסם בפברואר 2015 בכתב העת Translational Psychiatry.
להערכת החוקרים, ייתכן שזוהי תחילת הדרך להבין, מדוע בנים לוקים באוטיזם בשיעור גבוה פי שלוש מבנות ומדוע נשים לוקות יותר במחלת האלצהיימר.
המחקר נערך על-ידי קבוצה בראשותה של פרופ' אילנה גוזס - מופקדת הקתדרה על שם לילי ואברהם גילדור לחקר גורמי גידול ומנהלת המעבדה ע"ש אלטון לנוירואנדוקרינולוגיה מולקולרית בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, וחברת סגל במרכז אדמס לחקר המוח ובבית-ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטה.
לדברי פרופ' גוזס, "מדובר בקצה חוט חשוב בדרך לפענוח המנגנונים הגורמים לפתולוגיות במוח בכלל, ולהבדלים בין המינים בפרט. אנו מאמינים, כי הממצאים שלנו, והמחקרים שיבואו בעקבותיהם, עשויים לסלול דרך לפיתוח תרופות שיסייעו למיליונים רבים בכל העולם".
הגן ADNP
פרופ' גוזס מספרת: "לפני כ-15 שנה גילינו במעבדה שלי גן חדש, שקראנו לו ADNP. הגן הזה אחראי על ייצורו של חלבון שנקרא אף הוא ADNP, שהוא חיוני להתפתחות המוח אצל העובר. בהמשך מצאנו, כי ל-ADNP יש ביטוי משמעותי באזור ההיפוקמפוס של המוח, הקשור באופן הדוק לכישורי זכרון ולמידה. מחקרים נוספים העלו, כי ה-ADNP אחראי, בין היתר, על בקרה של שני גנים אחרים המתבטאים אף הם בהיפוקמפוס: גן הנחשב לגורם סיכון עיקרי לאלצהיימר, וגן מרכזי שנמצא קשור ישירות לסוג מסוים של אוטיזם. (עם זאת, חשוב לציין, שקיים מכלול גדול של גנים-חלבונים המבקרים את האוטיזם ואת מחלת אלצהיימר)".
"בדקנו מודלים של עכברים, וכבר בתחילת המחקר מצאנו, כי בהיפוקמפוס של עכברים בריאים יש כמות גדולה יותר של החלבון ADNP, בהשוואה לנקבות", ציינה פרופ' גוזס. "כשבדקנו מוחות של בני-אדם בניתוחים שלאחר המוות, הגענו לממצאים דומים", אמרה.
בהמשך בחנו החוקרים את השפעתו של ה-ADNP בהיפוקמפוס על שני הגנים החשובים שהוא מבקר, הקשורים לאוטיזם ולאלצהיימר בהתאמה.
מנתוני המחקר עולה, כי חסר ב-ADNP גורם לביטוי גבוה יותר של הגן לאלצהיימר אצל נקבות, ולעומת זאת, מגביר את ביטויו של הגן הקשור לאוטיזם אצל זכרים. החוקרים הסיקו מכך, כי ייתכן שהגן ADNP הוא אחד הגורמים להבדלים הידועים בין המינים בנטייה לשתי ההפרעות.
פגיעה בלמידה ובזכרון החברתי
כדי להבין טוב יותר את השפעת ה-ADNP על שני המינים, בדקו החוקרים גם את התנהגותם של העכברים. באמצעות שיטות של הנדסה גנטית, הם יצרו עכברים עם חסר ב-ADNP, וחשפו אותם למגוון משימות קוגניטיביות ומצבים חברתיים. המחקר העלה, כי החסר אכן משפיע באופן שונה על תפקודם והתנהגותם של זכרים ונקבות. אצל הזכרים נצפתה פגיעה קשה יותר, בעיקר ביכולות של למידה, זכרון וזכרון חברתי, והם התקשו לזהות עצמים חדשים ועכברים אחרים. הנקבות, לעומת זאת, הראו רק פגיעה מסוימת בזכרון החברתי, בהשוואה לנקבות עם ביטוי תקין של ADNP. עם זאת, עצם הפגיעה בזכרון החברתי אצל שני המינים, מרמזת על קשר אפשרי בין החסר ב-ADNP לאוטיזם.
"המחקר שלנו מדגיש את ההבדלים הנוירולוגיים בין גברים לנשים, ואת הצורך לבחון בנפרד את תגובותיהם של שני המינים - בעיקר בניסויים קליניים שבודקים את יעילותן של תרופות חדשניות", מסכמת פרופ' גוזס.
"בעקבות הממצאים אנחנו ממשיכים כעת לחקור את המנגנונים המוחיים הגורמים להבדלים הללו. אנחנו מאמינים שגילינו מפתח חשוב, שעשוי להניח תשתית לפיתוחם של טיפולים יעילים בעתיד", אמרה.
