בנק לאומי ימנה ועדה בלתי תלויה, אשר תבדוק האם יש מקום שהוא יתבע נושאי משרה בבנק בנוגע לפרשת העלמות המס בארה"ב. הבנק מבקש (יום ה', 19.2.15) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאשר את הקמת הוועדה.
בנק לאומי ארה"ב הודה שסייע ללקוחותיו להתחמק מתשלום מס במשך שנים ושילם לרשויות בארה"ב קנס חסר תקדים בסך 1.9 מיליארד שקל. השלטונות בארה"ב אומנם לא הבטיחו רשמית חסינות לנושאי משרה בבנק, אך נראה שזהו המצב בפועל. הדברים נוגעים לשורה של בכירים, ובראשם המנכ"ל דאז
גליה מאור והיו"ר דאז
דוד ברודט.
על-רקע זה, תלויות ועומדות בבית המשפט המחוזי בתל אביב שתי בקשות לאישור תביעות נגזרות נגד בכירי הבנק, רואי החשבון שלו והדירקטורים בתקופה הרלוונטית. בקשתו של הבנק באה למעשה ליטול את העוקץ משתי התביעות, בכך שאם תתקבל - יהיה צורך להמתין להמלצות ועדת התביעות ולהחלטות בעקבותיהן. אם הבנק עצמו ינקוט בהליכים, מובן שבידיו תהיה גם מידה רבה של שליטה על תוצאותיהם - להבדיל ממצב בו ההליכים ננקטים בידי בעלי מניות מן הציבור.
הבנק הודיע, כי בראש הוועדה יעמוד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס,
אורי גורן. חבריה יהיו השופטת בדימוס אורית אפעל-גבאי (מבית המשפט המחוזי בירושלים), המומחה לדיני חברות פרופ' שרון חנס, ושני דירקטורים חיצוניים בבנק שהחלו את כהונתם לאחר האירועים בארה"ב - פרופ' ידידיה שטרן (מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן) ועו"ד
חיים סאמט.
הוועדה תתבקש להמליץ האם לתבוע נושאי משרה ועובדים בבנק בעבר ובהווה בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרשה; האם לחתור להסדרים במסגרת ההליכים נגד לקוחות הבנק בארה"ב; והאם לתבוע מנושאי משרה להחזיר בונוסים שקיבלו על בסיס הרווחים שהפיק הבנק מפעילותו הבלתי-חוקית.
הבנק מבקש מהשופט
חאלד כבוב לאפשר לו למצות את ההליך הפנימי באמצעות ועדת התביעות, ולצורך כך לעכב בארבעה חודשים את ההליכים בשתי הבקשות לתביעות נגזרות. לטענת לאומי, הוא לא התמהמה והתעורר לפעולה רק בעקבות שתי הבקשות, והבירור במסגרת מוסדותיו הפנימיים ישרת בצורה הטובה ביותר את טובת הבנק - שהיא מטרתן של תביעות נגזרות. בירור זה, מוסיף הבנק, גם יהיה מהיר יותר וזול יותר.
