|
מתוך הסרט "מכתבים מאיוו ג'ימה" [צילום: seret.co.il]
|
|
|
|
|
יותר מכל מסמל כיבוש האי איווֹ ג'ימה ("אי הגפרית"), בקצה הדרומי של איי יפן (1,200 ק"מ מטוקיו), את מלחמת העולם השנייה בזירת האוקיינוס השקט. ליתר דיוק - התמונה המפורסמת של הנפת הדגל על פסגת הר סוּריבאצ'י, שצילם ג'ו רוזנטל מ"אסושייטד פרס", והפכה אחר כמה שנים לאנדרטה ענקית בכניסה ליד בית-העלמין הלאומי האמריקני בארלינגטון - חמישה נחתים וחובש מתאמצים לנטוע את הדגל האמריקני על ההר.
בשבוע שעבר ציינו בארצות-ברית שבעים שנה לקרב על איווֹ ג'ימה, וחלק ממניפי הדגל האמריקני (כן - התמונה של רוזנטל מבוימת) חזרו לאי, שכיבושו עלה בחייהם של אלפי אמריקנים. השאר התאספו בוושינגטון בנוכחות גנרל דאנלופ, מפקד חיל הנחתים, והשגריר היפני לציין את האירוע.
מאז ניצחונם בקרב הימי במידוויי, דילגו האמריקנים, בהנחיית גנרל דאגלס מקארתור, מאי לאי באוקיינוס השקט, וסילקו מהם את היפנים. הקרבות היו עקובים מדם, ומאות נהרגו על כיבוש כל אי-- לפעמים אפילו אלפים.
נחישות
בתשעה-עשר בפברואר 1945, פחות מחצי שנה לפני כניעת יפן, נחת כוח המשימה האמריקני באיווֹ ג'ימה. היו בו כשלושים אלפי חיילים - רובם נחתים. לוטננט-ג'נרל לארי סנואודון, בן 93, היה אז קפטן בדיוויזיית הנחתים 4, שפיקד על פלוגת נחתים בת 230 איש. בתום חמישה שבועות קרב נותרו בפלוגתו רק 99 לוחמים, והוא היה פצוע. הכוח האמריקני, שהותש בנחישות היפנים להגן על רגבי מולדתם, תוגבר על-ידי ארבעים אלף חיילים נוספים; ורק אז הוכרעו 22,000 המגִנים היפניים.
היפנים התחפרו היטב במחילות, במערות ובמנהרות הטבעיות באי הוולקני, ועיכבו מאוד את התקדמות הכוח האמריקני. היו ימים, שהאמריקנים כבשו בהם, במחיר דמים נורא, רק חמישים מטר.
ב-26 במארס 1945 תם הקרב על איוו ג'ימה. כ-7,000 אמריקנים וכמעט 19,000 יפנים נהרגו בו. כעשרים אלף אמריקנים נפצעו בקרבות. רוב החיילים היפניים ביצעו את הוראת מפקדיהם כלשונה: סירבו להיכנע, ולחמו עד מוות. "הר סוריבאצ'י" - אמר השגריר היפני בארצות-הברית בטקס הזיכרון בוושינגטון - "דמה לקבר ענק, שעמדו לסתום עליו את הגולל".
בראש ובראשונה איוו ג'ימה הוא חלק מיפן, ונפילתו בידי זרים הייתה חילול הקודש. היפנים התעקשו על שמירת ריבונות ארצם, ותבעו זאת מהאמריקנים בכל משא-ומתן על-כניעה אפשרית - יחד עם שמירה על כבוד הקיסר.
לאמריקנים האי, ששטחו כ-21 ק"מ רבועים בלבד, היה חשוב בגלל שלושה מנחתים, שהיו עליו, ואפשרו לקדם אליהם מטוסים ומפציצים אמריקניים, שהופעלו לעבר יפן גופא.
תמונה שעשתה היסטוריה
לניצחון באיוו ג'ימה הייתה חשיבות מוראלית גבוהה במיוחד - גם לאמריקנים וגם ליפנים. התמונה של רוזנטל, שצולמה ביום הרביעי לקרבות, הפכה למנוף אדיר למוראל הגיסות האמריקניים במלחמה.
רוזנטל, שהיה עד אקראי להחלפת הדגל האמריקני המקורי, שהונף באי, בדגל גדול יותר, צילם את האירוע, ושלח את הפילם לפיתוח באי גואם. משם הגיעה תמונה לסוכנות "אסושייטד פרס", מעסיקתו, והופצה בכל רחבי העולם.
תמונה, שצילם צלם של חיל הנחתים, בהנפה המקורית, ותמונות של צלמי חיל הנחתים מההנפה השנייה, נשכחו, ואילו רוזנטל זכה בפרס פוליצר על תמונתו, שהרטיטה המונים ברחבי העולם החופשי.